עובד שהעביר איתו לקוחות מהמעסיק שעזב אל המעסיק החדש עלול לאבד את זכאותו לתשלום פיצויי פיטורים
כאשר הסכם ההעסקה של העובד כולל תנאי מסחרי של תמורה על אי שימוש בסודות מסחריים, כולל רשימת הלקוחות, העברתם למעסיק הבא תיחשב כמעילה באמון המצדיקה שלילת פיצויים

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:ע"ע 53483-12-22
תאריך:15.07.2024
קישור:פסק הדין המלא

רקע עובדתי

  • העובדת שימשה כמנהלת תיק לקוחות בסוכנות ביטוח. בחוזה העבודה שלה נקבע שבמהלך תקופת עבודתה בחברה ולמשך שלוש שנים אחריה, לא תתחרה בחברה ולא תעניק שירותים או תקיים קשרים עסקיים עם לקוחות החברה בהם טיפלה. בתמורה להתחייבות זאת, סוכם שתקבל בונוסים שנתיים גבוהים.
  • עוד קודם להודעה על התפטרותה, עדכנה העובדת את לקוחות הסוכנות שהיא עוברת לסוכנות אחרת, והציעה להם "לעבור איתה" ורבים אכן עשו כך.

הכרעת בית הדין

  • במסגרת ערעור שהגישה סוכנות הביטוח על פסק הדין של בית הדין האזורי, קבע בית הדין הארצי שיש לראות בהסכם בין העובדת לבין החברה "הסכם משולב דו מהותי" הכולל לא רק אופי תעסוקתי (קביעת השכר ותנאי ההעסקה), אלא גם אופי מסחרי (התמורה הגבוהה בעד ההתחייבות שלא להעביר את הלקוחות לסוכנות אחרת).
  • בית הדין קבע שמאחר שהעובדת מעלה באמון המעסיק, והעבירה לחברה מתחרה את רשימת הלקוחות, שהיא "נכס" עליו קיבלה העובדת תשלום מלא -היא לא תהיה זכאית לקבל פיצויי פיטורים, גם לא את אלה שהופקדו בקופה.
  • עם זאת, בית הדין הארצי איפשר לעובדת לטעון בפני בית הדין האזורי (אליו מוחזר התיק לטובת מינוי מומחה לחישוב הנזקים הממוניים שנגרמו למעסיק) טענות לעניין נסיבות אישיות שאולי יכולות להצדיק הפחתה חלקית ולא מלאה של הפיצויים.
  • עוד קבע בית הדין פיצוי של 150,000 ש"ח על הפרת תום הלב והאמון מצד העובדת כלפי המעסיק.
  • בנוסף, פסק בית הדין שהמעסיק זכאי לפיצוי על שלוש שנות הכנסה שנמנעו ממנו לאחר סיום יחסי העבודה.
  • בית הדין הוסיף וקבע שגם החברה המתחרה תצטרך לשלם לסוכנות פיצוי על הנזק שגרמה בכך שגרמה ביודעין להפרת חוזה העבודה שלה עם העובדת.

משמעות

  • כשהסכם ההעסקה קובע תמורה מפורשת על התחייבות לאי תחרות, והעובד פעל בניגוד לכך - ניתן יהיה לשלול פיצויי פיטורים, כולל הרכיב שהופקד לקרן הפנסיה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

חוק פיצויי פיטורים }}