פרסום דבר שעלול לבזות אדם בשל מוגבלותו (פיזית, נפשית או שכלית) יכול להיחשב כפרסום לשון הרע
מי שנפגע מפרסום לשון הרע נגדו, רשאי לנקוט הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים נגד המפרסם (מידע בהמשך)
בהליך אזרחי, ניתן להגיש תביעה לקבלת פיצוי של עד כ-80,000 ₪ בגין הפרסום, מבלי להוכיח כי נגרם נזק
הקביעה האם מדובר בפרסום לשון הרע נעשית רק על-ידי בית-המשפט בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה

תקציר

אזהרה
המידע בדף זה ובשאר הדפים בנושא לשון הרע הינו כללי ומבוסס על חוק איסור לשון הרע והפסיקה
  • פסיקת בתי-המשפט בנושא אינה אחידה, מתפתחת ומשתנה לפי העובדות והנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לפני נקיטת צעדים משפטיים או אחרים.

חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום תוכן שעלול לבזות אדם בשל מוגבלותו, יכול להיחשב כפרסום לשון הרע.

  • המוגבלות שאליה מתייחס הפרסום יכולה להיות פיזית, נפשית, שכלית או קוגניטיבית והיא יכולה להיות קבועה או זמנית.
  • מי שטוען כי פורסם נגדו תוכן המהווה לשון הרע, רשאי לנקוט הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים נגד המפרסם (מידע בהמשך).
טיפ
  • לשון הרע היא למעשה כל סוג של תוכן או מסר שעלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אחר: אדם או תאגיד (חברה, עמותה וכו').
  • בחוק ישנה הגדרה של המונח "לשון הרע" ובתוכה, ישנה גם התייחסות למקרים ספציפיים, כגון פרסום לשון הרע בשל מוגבלות (המידע בדף זה).
  • מקרים נוספים כוללים פרסום לשון הרע בשל מוצא, גזע, מין, מקום מגורים ונטייה מינית.
  • למידע נוסף ראו הגדרת לשון הרע

מי זכאי?

  • כל מי שטוען כי פורסם נגדו תוכן שעלול לבזותו על רקע מוגבלותו הפיזית, הנפשית, השכלית או הקוגנטיבית (מוגבלות קבועה או זמנית).
דוגמה
  • לאוטובוס עלו קטין עם לקות ראייה ואחיו ועל כרטיס ה"רב-קו" של הקטין מצוין "עיוור".
  • נהג האוטובוס הטיל ספק במוגבלותו של הקטין ואמר, בין היתר: "אתה עיוור אתה? על מי אתה עובד?", "אתה המתחזה לעיוור, בוא בוא, יש לך תעודת עיוור?" ו-"יש כאן מתחזים לעיוורים".
  • בית-המשפט קבע כי מדובר בפרסום תוכן המהווה לשון הרע בשל ביזה והשפיל את הקטין בשל נכותו.
  • לקריאת פסק-הדין, ראו ת׳׳א 17-11-29242 ב.(קטין) ואח׳ נ׳ מטרופולין - תחבורה ציבורית בע"מ ואח׳.
דוגמה
  • עובדי מועדון ספורט דרשו מאחת ממנויות המועדון לצאת מבריכת השחייה, בשל מחלת הפסוריאזיס ממנה סבלה וזאת בנוכחות מתרחצים אחרים.
  • האישה מסרה למועדון הספורט אישורים רפואיים המעידים כי לא מדובר במחלה מדבקת ואין מניעה להיכנס לבריכה, אך המועדון המשיך בסירובו.
  • בית-המשפט קבע כי התנהלות מועדון הספורט ועובדיו השפילה את האישה וביזתה אותה בעיני אחרים, בשל הלקות הזמנית ממנה סבלה והציג אותה כאדם מוזנח המזהם את מי הבריכה.
  • בגין פרסום לשון הרע, בית-המשפט חייב את מועדון הספורט לשלם לאישה פיצוי כספי של 10,000 ₪.
  • לקריאת פסק-הדין ראו תא (קריות) 11009-11-13‏ ‏ פלונית נ' גלי גיל מרכז לספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ.

נקיטת הליכים משפטיים במקרה של פרסום לשון הרע

  • מי שנפגע מפרסום לשון הרע נגדו (אדם או תאגיד) רשאי לנקוט הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים נגד המפרסם.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.

הליך אזרחי- הגשת תביעה כספית

  • בהליך אזרחי, הנפגע (התובע) רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי.
    • ניתן לקבל פיצוי בסכום של עד כ-80,000 ₪ (נכון ל-2023) בגין כל פרסום המהווה לשון הרע, מבלי שנדרש להוכיח כי נגרם נזק, בפועל, כתוצאה מהפרסום.
    • ניתן לקבל פיצוי בסכום של עד כ-160,000 ₪ (נכון ל-2023) בגין כל פרסום המהווה לשון הרע, אם התובע יוכיח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
    • סכום הפיצוי צמוד למדד ומשתנה מעת לעת (הסכום מחושב לפי המדד הבסיסי בשנת 1998, השנה שבה נקבע הפיצוי בחוק ועמד אז על 50,000 ₪).
  • בנוסף לפיצוי כספי, בית-המשפט מוסמך להורות, בין השאר, על הסרת הפרסום, החרמתו ועל פרסום הכחשה או הודעה מתקנת.
  • למידע נוסף ראו הליך משפטי אזרחי במקרה של פרסום לשון הרע (תביעה לפיצוי כספי).
שימו לב
  • אם התביעה מוגשת לבית-משפט לתביעות קטנות, סכום התביעה מוגבל ל-37,700 ₪ (נכון לינואר 2024).
  • במקרים רבים, סכום הפיצוי הנפסק (אם נפסק) לטובת הנפגע, נמוך ולעתים אף נמוך משמעותית מהסכום שנדרש בכתב-התביעה.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בטרם קבלת החלטה על נקיטת או אי-נקיטת הליכים משפטיים בגין פרסום לשון הרע.

הליך פלילי- הגשת קובלנה פלילית

  • חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום לשון הרע מהווה גם עבירה פלילית.
  • ככלל, במשפט פלילי המדינה היא המאשימה (ולא קורבן העבירה) והיא זו שמגישה כתב-אישום נגד מבצע העבירה. עם זאת, החוק מאפשר למי שפורסמה נגדו לשון הרע להגיש מעין "כתב-אישום פרטי" נגד המפרסם.
  • בהליך ייחודי זה הנפגע, המכונה "קובל", מגיש "קובלנה פלילית" (כתב-אישום) נגד המפרסם, המכונה "נאשם/נקבל" וההליך מתנהל ככל הליך פלילי אחר.
  • בשונה מההליך האזרחי, בהליך הפלילי על הנפגע להוכיח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בשמו הטוב או בכבודו וכי הפרסום הגיע לשני אנשים לפחות, חוץ ממנו.
  • מעבר להרשעה בביצוע עבירה, בית-המשפט מוסמך להטיל על הנאשם (המפרסם), עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי כספי לנפגע וכו'.
  • למידע נוסף ראו הליך משפטי פלילי במקרה של פרסום לשון הרע (קובלנה פלילית).
שימו לב
  • ניהול הליך משפטי בכלל וניהול הליך משפטי פלילי באמצעות הגשת קובלנה פלילית בפרט, עלול להיות מורכב.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בטרם קבלת החלטה על נקיטת או אי-נקיטת הליכים משפטיים בגין פרסום לשון הרע.

חשוב לדעת

  • לא כל ביקורת, גם אם היא קשה ונוקבת, מהווה לשון הרע ויש הבדל בין "הבעת דעה" לבין "קביעת עובדה".
  • לא כל קללה, גידוף או אמירה פוגענית מהווה לשון הרע והקביעה, בכל מקרה, תלויה בנסיבות ותיעשה על-ידי בית-המשפט.
  • גם מי שלא פרסם את התוכן המקורי, אך חזר עליו או לא הסיר אותו או לא מנע את הפצתו או פרסומו, עלול לשאת באחריות על הפרסום.
  • נתבע או נאשם בגין פרסום לשון הרע (שאינו מוגדר כפרסום מותר) עשוי שלא להיות חייב בפיצוי כספי או שלא להיות מורשע, אם יוכיח את אחד או יותר מאלו:
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים