מעסיק של עובד/ת במשק בית, כולל עובד תושב חוץ (עובד זר), חייב להירשם כמעסיק ולשלם דמי ביטוח לאומי עבור העובד/ת
לא ניתן לשלם דמי ביטוח לאומי לעובד/ת ללא מסירת פרטי העובד/ת
ראו שאלות ותשובות בנושא הדיווח והתשלום באתר המוסד לביטוח לאומי
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

תקציר

מי שמעסיק עובד במשק בית מחויב להירשם כמעסיק בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו, בתוך שבועיים מהיום שהחל להעסיק את העובד. מעסיקים שהם תושבי ישראל (לא כולל ועדי בתים) יכולים להירשם באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי.

  • על המעסיק לדווח באופן שוטף על עבודתו של העובד ולשלם עבורו את דמי הביטוח הלאומי.
  • תשלום המעסיק יכלול גם את חלקו של העובד בדמי הביטוח, כלומר על המעסיק לנכות את חלקו של העובד בדמי הביטוח משכרו.
  • לא ניתן לשלם דמי ביטוח לאומי לעובד ללא מסירת פרטי העובד.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • עובד במשק בית נחשב מי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק או בעבודות ניקיון בבניין משותף.
  • בהגדרה זו נכללים גם מי שעוסקים בטיפול בילדים, במבוגרים, בקשישים או באנשים סיעודיים. כמו כן נכללים נהג פרטי, שומר ומי שמועסק בצורה משותפת על ידי קבוצת הורים בשמירה על ילדים (גם אם ההעסקה היא מחוץ לבית). לרשימה המלאה של סוגי העבודות הנכללות במשק בית.
  • החל מ-01.01.2020 גם עובדי ניקיון המועסקים בבתי כנסת ובתי תפילה (מסגד, כנסייה, ח'ילווה, בית מדרש וכו') נחשבים ל"עובדים במשק בית" בתנאי שבית התפילה שבו הם מעסקים לא מעסיק יותר מ-2 עובדים באותו חודש, ובתנאי שאותו מקום לא מקיים פעילות עסקית כמו: השכרת אולם לשמחות, השכרת משרדים וכו'.
  • ככלל, מדובר בעבודות הנחוצות לשמירה על אחזקה תקינה ועל תפקוד של משק הבית הפרטי או הבניין המשותף, והן נועדו לסייע לבעל הבית הפרטי או לבני ביתו בניהול משק הבית.
  • מעסיק של עובד במשק בית נחשב מי שמעסיק עובד הנחשב כעובד במשק בית, והקשר ביניהם נמשך יותר מ-6 ימים, גם אם העובד לא עבד ברציפות בפרק הזמן הזה.
  • חובת הרישום, הדיווח והתשלום חלה גם על מי שמעסיק תושב חוץ (עובד זר) במשק ביתו.
  • הוראה פרטית, בין אם היא נעשית בבית התלמיד ובין אם היא נעשית בבית המורה, אינה נכללת בהגדרת עבודה במשק בית.

שיעור דמי הביטוח הלאומי

דוגמה
  • משפחה מעסיקה בביתה עוזרת בית בת 35, פעם בשבוע למשך 5 שעות.
    • עוזרת הבית מועסקת בין 20 ל-25 שעות בחודש.
    • השכר לשעה של עוזרת הבית הוא 50 ₪.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי בחודש שבו עבדה עוזרת הבית 25 שעות הם בסך 78.125 ₪ (6.25% ממשכורת חודשית של 1,250 ₪). 12.5 ₪ מהסכום (1% מהשכר) ינוכו משכרה של עוזרת הבית.
דוגמה
  • משפחה מעסיקה בביתה עובדת בסיעוד (ישראלית) כדי לטפל בסב המשפחה בן ה-90.
    • המטפלת מועסקת כ-40 שעות בחודש על חשבון המשפחה (יתר השעות ממומנות במסגרת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי).
    • השכר לשעה של המטפלת הוא 40 ₪.
    • המטפלת היא בת 65 וזכאית לקצבת זיקנה.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי הם בסך 32 ₪ לחודש (2% ממשכורת חודשית של 1,600 ₪).
דוגמה
  • משפחה מעסיקה בביתה שמרטפית בת 17 פעמיים בשבוע, למשך 3 שעות כל פעם (סה"כ 6 שעות בשבוע).
    • השמרטפית מועסקת בממוצע 27 שעות בחודש.
    • השכר לשעה של השמרטפית הוא 32.30 ₪.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי בחודש שבו עבדה השמרטפית 27 שעות הם בסך 17.44 ₪ (2% ממשכורת חודשית של 872.1 ₪).

שלבי ההליך

שימו לב
  • יש להירשם כמעסיק ולדווח ולשלם באופן שוטף דמי ביטוח לאומי עבור העובד.
  • אם התרחש מקרה שמזכה את העובד בקצבה ובאותה עת המעסיק לא הסדיר את הרישום ולא שילם דמי ביטוח במועד, המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש מהמעסיק את השווי הכספי של הקצבאות ששולמו לעובד בעקבות אותו מקרה, בנוסף לדמי הביטוח.

רישום כמעסיק

  • מי שמעסיק עובד במשק בית מחויב להירשם כמעסיק בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו, בתוך שבועיים מהיום שהחל להעסיק את העובד.
  • ניתן להירשם ולפתוח תיק להעסקת עובדים במשק בית באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • ועדי בתים או מעסיקים שאינם תושבי ישראל יכולים בשלב זה לפתוח תיק רק באמצעות שליחת טופס הצהרת מעסיק בדבר העסקת עובד במשק בית שלא באופן מקוון, לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריהם.

דיווח ותשלום באופן שוטף

  • על המעסיק לדווח על העובד באופן שוטף ולשלם עבורו את דמי הביטוח 4 פעמים בשנה במועדים האלה:
    • ב-20 באפריל עבור חודשי העבודה ינואר - מרס שקדמו למועד הדיווח
    • ב-20 ביולי עבור חודשי העבודה אפריל - יוני שקדמו למועד הדיווח
    • ב-20 באוקטובר עבור חודשי העבודה יולי - ספטמבר שקדמו למועד הדיווח
    • ב-20 בינואר עבור חודשי העבודה אוקטובר - דצמבר שקדמו למועד הדיווח
  • בתחילת כל שנה המוסד לביטוח לאומי ישלח למעסיק פנקס מיוחד לדיווח ולתשלום.
    • בתחילת כל שנה המוסד לביטוח לאומי ישלח למעסיק פנקס מיוחד לדיווח ולתשלום אך ניתן גם לבצע דיווח ותשלום משק בית באתר התשלומים של ביטוח לאומי.
    • בפנקס משק בית שנשלח למעסיקים מודפס מספר מזהה פנקס שמתחלף בכל שנה.
    • באמצעות המספר המזהה ניתן לדווח ולשלם באתר התשלומים ללא צורך בפרטיו האישיים של המעסיק (פרטי המעסיק רשומים במערכת ואין צורך להדפיסם מחדש בכל דיווח).
    • ועדי בתים גם יכולים לדווח ולשלם באתר התשלומים באמצעות מספר זה.
    • למידע נוסף ראו חוזר המוסד לביטוח לאומי.
  • המעסיק חייב לרשום בכל שובר של דיווח ותשלום את פרטי העובד: שם פרטי, שם משפחה, שנת הלידה ומספר תעודת הזהות. דיווח שמועבר לביטוח הלאומי בלי פרטי העובד ייחשב כאילו לא הוגש.
  • בנוסף, המעסיק מחויב לציין בכל דיווח את הפרטים הבאים:
    • סוג העבודה
    • מספר שעות ההעסקה
    • מספר ימי ההעסקה
    • שכר עבור כל אחד מהחודשים המפורטים בדוח
    • באילו ימים בשבוע מתבצעת העבודה
  • לכל דיווח יש לצרף את חתימת המעסיק לצד ההצהרה על נכונות נתוני הדיווח.
  • אם חדל המעסיק להעסיק את העובד, עליו להודיע על כך לסניף המוסד לביטוח לאומי שבו מתנהל תיקו.
  • אם המעסיק התחיל להעסיק עובדים חדשים במשק הבית או שעובדים במשק הבית הפסיקו לעבוד אצלו - עליו לרשום בדוח את פרטיהם של כל העובדים שעבדו פרק זמן כלשהו, בתקופה שבעדה מוגש הדוח. יש לדווח על כל עובד בשובר נפרד. בפנקס יש שובר רזרבי לדיווח עבור עובד נוסף לרבעון אחד.
  • תשלום המעסיק כולל את חלקו של העובד בדמי הביטוח, כלומר על המעסיק לנכות את חלקו של העובד בדמי הביטוח משכר העובד.

דיווח בעקבות החלפת עובד משק בית בעובד חדש

  • במקרה שבו עובד במשק בית מוחלף בעובד חדש, יש לדווח על העובד החדש בתוך שבועיים מתחילת העסקתו.
  • אם המעסיק כבר נרשם בעבר במערכת ונפתח עבורו תיק משק בית, יש לדווח על העובד החדש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב באמצעות אחד מאלה:
  • עם קבלת העדכון העובד החדש יירשם במערכת וייחשב כמבוטח בביטוח הלאומי.

פיגור בתשלום

  • מעסיק שפיגר בתשלום דמי הביטוח עבור העובד, יחויב בתשלום דמי ביטוח על-פי שכרו של העובד בפועל, אך לא פחות מ-6,268 ₪ (נכון ל-2024), כפי שהיה בכל אחד ממהחודשים שבעדם היה פיגור בתשלום בנוסף לקנסות והפרשי הצמדה. לפרטים ראו תשלום חוב לביטוח לאומי.
  • בפועל ניתן לשלם עד שנה אחת אחורה ללא קנסות. במקרה שלא שולמו דמי ביטוח במשך תקופה העולה על שנה, יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי בצירוף תצהיר של העובד ותצהיר של המעסיק, שבהם הם מצהירים על תקופת העסקה, תדירותה (כמה פעמים בשבוע), השכר ששולם וכן הצהרה על קרבה משפחתית (אם קיימת) בין העובד למעסיק. במקרה כזה יחוייב המעסיק גם בהפרשי הצמדה ורבית וקנסות בגין הפיגור בתשלום.

חשוב לדעת

  • תשלום דמי הביטוח במועדם מהווה תנאי לזכאותו של העובד לקצבאות שונות מהמוסד לביטוח לאומי.
  • אי-רישום פרטי העובד או רישום לא נכון עלול לפגוע בזכויותיו של העובד בביטוח הלאומי, גם אם שולמו עבורו דמי הביטוח.
  • המוסד לביטוח לאומי עשוי לחקור מעסיקים החשודים באי-תשלום דמי ביטוח עבור עובדיהם, ובמקרים מסויימים ייתכן שיוגש כתב אישום. למידע על זכויות הנחקרים ראו זכותון נחקרים בביטוח הלאומי.
  • מי שעובד בטיפול בילדים או בשמרטפות בביתו, ועונה על הגדרת עובד עצמאי חייב לפתוח תיק ולדווח על עצמו.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים