על פי חוק זכויות החולה, מטפל חייב לקבל את הסכמתו החופשית והמודעת של המטופל לכל טיפול רפואי (מלבד במקרים מסויימים המפורטים בהמשך)
על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו כדי שיוכל להחליט אם להסכים לטיפול המוצע
אם ניתן טיפול רפואי ללא הסכמת המטופל או בלי שנמסר לו מידע רפואי כנדרש, המטופל רשאי להגיש תביעה כספית נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי
רופא מומחה רשאי ליזום מינוי של מקבל החלטות זמני למטופל שאינו מסוגל לתת הסכמה מדעת לטיפול רפואי (ראו בהמשך)
למידע נוסף ראו סעיפים 16-13א לחוק זכויות החולה
טפסים

תקציר

החוק קובע שהמטפל חייב לקבל את הסכמתו החופשית והמודעת של המטופל לכל טיפול רפואי.

  • אין לתת טיפול רפואי למטופל לפני שנתן לכך הסכמה מדעת.
  • כדי לקבל הסכמה מדעת של מטופל לטיפול שמוצע לו, על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הנדרש.
  • על המטפל למסור את המידע למטופל מוקדם ככל הניתן ובאופן שיאפשר למטופל לקבל החלטה מרצון וללא תלות.
  • ככל שהטיפול מורכב או מסוכן יותר, יש למסור למטופל מידע מפורט יותר.
  • במצבים מיוחדים וחריגים (המפורטים בהמשך) ניתן לתת טיפול מבלי לקבל את הסכמת המטופל, ואף בניגוד לרצונו.
  • בטיפולים מסויימים החוק מחייב לקבל מהמטופל הסכמה מדעת בכתב, על גבי טופס הסכמה שיכיל את תמצית המידע שניתן למטופל.

מי זכאי?

  • כל מטופל.

לאלו טיפולים יש צורך בקבלת הסכמה?

  • החובה לקבל את הסכמת המטופל חלה על כל טיפול רפואי, כולל:
    • פעולות שמטרתן אבחון מצבו הרפואי של המטופל (למשל בדיקת דם)
    • טיפולים מונעים (למשל חיסונים)
    • טיפולים שמטרתם שימור מצבו של המטופל (למשל טיפול סיעודי)
    • טיפול שאינו כרוך בשימוש בכוח נגד גופו של המטופל, כגון: טיפול פסיכולוגי, החלטה להפסיק טיפול רפואי, והחלטה שלא לתת למטופל כל טיפול רפואי אקטיבי (למשל להורות לו לנוח).

מסירת מידע לצורך קבלת הסכמה מדעת

  • לשם קבלת הסכמה מדעת, על המטפל למסור למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
  • להסבר על תוכן המידע ואופן מסירתו למטופל ראו מסירת מידע למטופל לצורך קבלת הסכמה מדעת.

הדרך שבה ניתנת ההסכמה

  • ככלל, הסכמת המטופל לטיפול יכולה להינתן באחת מהדרכים הבאות:
    • הסכמה בכתב
    • הסכמה בעל-פה
    • הסכמה על-ידי התנהגות (למשל הנהון בראש)
  • במקרים הבאים חובה לקבל את הסכמת המטופל באמצעות טופס הסכמה בכתב:
  • טופסי ההסכמה צריכים להיות זמינים למטופלים בכל אחת מ-4 השפות: עברית, ערבית, רוסית, אנגלית.
  • לאיתור טופסי הסכמה מדעת בשפות השונות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל.

מועד קבלת ההסכמה

  • על המטפל לבקש את הסכמת המטופל ולמסור לו את המידע הנדרש זמן סביר לפני מתן הטיפול.
  • ההכרעה בשאלה מהו "זמן סביר" לפני הטיפול, תיעשה בהתאם לנסיבות המקרה (למשל, בהתאם לסוג הטיפול ולמצבו הרפואי של המטופל), ובהתחשב ברצון לאפשר למטופל להבין את המידע שנמסר לו ולקבל החלטה מרצון חופשי.
דוגמה
אין לקבל את הסכמת המטופל לבדיקה חודרנית בסמוך לביצועה אלא אם קיימת הצדקה רפואית לכך. אם ניתן, יש להקדים ולקבל את הסכמתו המודעת לבדיקה לפני אשפוזו או לפני שהגיע למרפאה.
  • אם הטיפול מורכב ממספר טיפולים חוזרים הזהים זה לזה (למשל טיפולים כימותרפיים) ניתן לקבל את הסכמת המטופל מראש לכלל הטיפולים. הסכמה זו תהיה תקפה כל עוד לא חל שינוי בנסיבות הרפואיות שמצדיק בחינה מחודשת של הטיפול הניתן למטופל (למשל המטופל פיתח תגובות לוואי קשות לטיפול ויש צורך לקבל החלטה אם להמשיך בטיפולים).

הסכמה חופשית ומרצון

  • כדי שהסכמת המטופל לטיפול תהיה תקפה, עליה להינתן מרצון חופשי. כלומר, לא להינתן תחת לחץ או השפעה שהמטופל לא היה יכול להתנגד להם.
  • על המטפל לנקוט אמצעים סבירים שיאפשרו למטופל לקבל החלטה מרצון חופשי.
  • אין לקבל את הסכמת המטופל לטיפול כאשר הוא נמצא על שולחן הטיפולים.
  • אין להפעיל לחץ כבד על המטופל להסכים לטיפול המוצע, בין ישירות ובין באמצעות קרובי משפחה.
דוגמה
אם המטופל נתן הסכמה לטיפול המוצע תחת איום של המטפל כי המשך היחסים הטיפוליים ביניהם מותנה בהסכמתו לבצע את הטיפול המוצע, הסכמתו לטיפול לא ניתנה מרצון חופשי והיא אינה תקפה.
דוגמה
הסכמה שניתנה תחת איום של בני משפחה כי סירוב המטופל לביצוע הטיפול יוביל לניתוק קשרי משפחה, אינה הסכמה שניתנה מרצון חופשי ולכן אינה תקפה.
  • אין להציע למטופל מתנות, פרסים או טובות הנאה בעלות משקל תמורת הסכמתו לבצע את הטיפול.
  • על המטפל להימנע מלנצל את תלותו של המטופל בו לשם קבלת הסכמתו לטיפול המוצע.

הסכמה מדעת לטיפול רפואי בקטין

  • ככלל, לצורך טיפול רופא בקטין נדרשת הסכמת שני הוריו או אפוטרופוס אחר, אם קיים.
  • עם זאת, ניתן לטפל בקטין כאשר רק אחד מההורים נתן את הסכמתו, ובלבד שאין הוכחה לכך שההורה השני מתנגד לטיפול.
  • בכל מקרה, כשמדובר בטיפול רפואי דחוף ניתן להסתפק בהסכמת אחד מההורים. לפרטים נוספים ראו הסכמה של הורים בנפרד לטיפול רפואי או פסיכולוגי בילד.
  • קיימים מקרים שבהם נדרשת הסכמת הקטין בנוסף להסכמת הוריו, וכן מקרים שבהם ניתן להסתפק בהסכמת הקטין ללא צורך בהסכמת הוריו, כפי שמפורט בהמשך.

טיפול רפואי בקטין שהורהו הורשע או מואשם בביצוע עבירת מין או אלימות כלפיו

בדיקה וטיפול רפואי שגרתי בקטין שמלאו לו 14

  • מטפל רשאי לבצע בדיקה או טיפול שגרתי (למשל בדיקות בשל תלונות על כאב גרון, כאבי בטן או טיפול בשפעת) בקטין שמלאו לו 14 שנה, גם ללא הסכמה מפורשת של הורה וגם ללא נוכחות מלווה מטעמו, בתנאי שהקטין עצמו נתן הסכמה מדעת לבדיקה או לטיפול הרפואי.
  • יש לוודא כי האבחנה וההמלצה לטיפול יימסרו ויוסברו לקטין בשפה המובנת לו ויימסרו לו במכתב המיועד להוריו.
  • לפני בדיקות וטיפולים נוספים לא שגרתיים (למשל ניתוח או טיפול נפשי) וכן במקרה שיש חשד לבעיה רפואית חמורה או כזו שמצריכה מעקב וטיפול נוסף, על המטפל לזמן את ההורים או לשוחח עמם טלפונית, למסור להם את המידע ולקבל את הסכמתם.
    • אם הקטין מתנגד לכך או קיים חשש שפנייה להורים תפגע בקטין או בהיענותו לטיפול או תסכן את שלומו יש לערב עובד סוציאלי לפי חוק הנוער.
    • בדיקות קורונה ניתן לבצע במתחמי הבדיקות רק בליווי הורה, עם תעודת זהות וספח שבו מופיעים פרטי הקטין. אם אין אפשרות להגיע עם ההורה צריך להציג מסמך הסכמה שההורה חתם עליו. למידע נוסף ראו בפורטל חירום לאומי.

טיפולים רפואיים מסוימים בקטין ללא הסכמת וידיעת הוריו

בדיקות וטיפולים שבהם נדרשת הסכמת הקטין בנוסף להסכמת הוריו

  • קיימים טיפולים מסוימים בקטין שבהם אמנם נדרשת הסכמת ההורים, אולם בנוסף נדרשת הסכמת הקטין או שניתנת לו זכות וטו למרות הסכמת הוריו.

בדיקה גנטית

  • כדי לבצע בדיקה גנטית לקטין מגיל 16 נדרשת הסכמת הקטין והסכמת ההורה.
  • אם הקטין מסרב לבדיקה, אין לבצע אותה על אף הסכמת הורהו.
  • לפני ביצוע הבדיקה חובה לתת עליה הסברים לקטין, בנוכחות ההורה.

קטין שאובחן כאינטרסקס

  • אם קטין שגילו לפחות 14 שנה אובחן כאינטרסקס, לצורך טיפול רפואי נדרשת הסכמתו בנוסף להסכמת הוריו (אלא אם כן רק הוריו מסכימים לטיפול וסירובו לטיפול מהווה סכנה לשלומו).
  • אם גילו של הקטין מתחת ל- 14, יש לקבל את הסכמת ההורים בלבד, אך יש לו זכות וטו בתנאי שאין בכך חשש לבריאותו.
  • למידע נוסף ראו זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס).

מקרים בהם ניתן להעניק טיפול ללא הסכמה מדעת

  • במקרים הבאים מטפל רשאי לתת טיפול גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל:
    • בנסיבות שבהן לא נשקפת למטופל סכנה חמורה ומתקיימים כל התנאים הבאים:
      1. מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר את קבלת הסכמתו מדעת.
      2. לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי.
      3. אין אפשרות לקבל את הסכמת מיופה כוחו של המטופל, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו - אם המטופל הוא קטין או פסול דין.
    • בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי (שיש לתת בהקדם), ניתן אישור של ועדת אתיקה ומתקיימים כל התנאים הבאים:
      1. אם הטיפול הרפואי לא יינתן למטופל, נשקפת סכנה לחייו או קיימת סכנה שתיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה.
      2. ביצוע הטיפול הרפואי דרוש בהקדם להצלת חייו של המטופל או למניעת הנכות החמורה והבלתי הפיכה. טיפול שאינו נדרש בדחיפות, אינו ממלא תנאי זה.
      3. הטיפול הרפואי צפוי לשפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל. למשל, לא ניתן לכפות טיפול רפואי על חולה סופני שימיו ספורים, שכן הוא לא ישפר את מצבו הרפואי במידה ניכרת.
      4. ועדת האתיקה שוכנעה כי נמסר למטופל מידע כנדרש לשם קבלת הסכמה מדעת.
      5. קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי המטופל ייתן את הסכמתו בדיעבד.
    • בנסיבות של מצב חירום רפואי, שבהן לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל או שאין זמן לכך, ניתן להעניק טיפול רפואי גם ללא הסכמת המטופל, ובתנאי שהתקיימו כל התנאים הבאים:
      1. המטופל מצוי בסכנה מידית לחייו או קיימת סכנה מיידית שתיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף.
      2. לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל (למשל אם הוא מחוסר הכרה או אינו כשיר לתת הסכמה כאשר הוא סובל מכאבים עזים, ועקב דחיפות הטיפול לא ניתן להמתין לקבלת הסכמתו).
דוגמה
  • במקרים הבאים ניתן לתת טיפול רפואי ללא הסכמת המטופל:
    • אדם שלקה בהתקף לב ויש לבצע החייאה באופן מיידי לשם הצלת חייו.
    • שבר בירך אצל קשישים מהווה "מצב חירום רפואי" וביצוע ניתוח לתיקון שבר בירך מהווה "טיפול רפואי" דחוף שניתן לבצעו גם ללא הסכמת המטופל (על פי חוזר מינהל הרפואה 30/2004).
    • אדם שנפגע קשות בתאונה, איבד את הכרתו וזקוק לטיפול רפואי מיידי לשם הצלת חייו.
    • אדם שעובר ניתוח בהרדמה מלאה, במהלך הניתוח מצבו מתדרדר למצב מסכן חיים, ויש צורך בביצוע פעולות דחופות לשם הצלת חייו.
    • אדם שנכווה וסובל מכאבים עזים, הזקוק לטיפול רפואי דחוף ובשל כאביו לא ניתן לקבל ממנו הסכמה.
    • אדם שלקה בליבו, נמצא בהכרה ומתקשר עם סביבתו, וזקוק לצינתור באופן מיידי.
  • החלטה על מתן טיפול רפואי ללא הסכמתו מדעת של המטופל במצב חירום רפואי יכולה להתקבל על ידי הרופא המטפל.
  • הטיפולים הרפואיים הבאים מצריכים אישור של 3 רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת:
  • אם התקיימו התנאים למתן טיפול ללא הסכמה, המטפל רשאי לתת למטופל רק את הטיפול הרפואי הדחוף שלו הוא זקוק. המטפל אינו רשאי להעניק למטופל טיפולים רפואיים נוספים.

מינוי מקבל החלטות זמני

חשוב לדעת

  • אם מטפל כפה טיפול רפואי על מטופל, ביצע בו טיפול רפואי ללא הסכמתו או ביצע בו טיפול בהסכמתו אך לא מסר לו מידע לגבי מצבו הרפואי או הטיפול המוצע, המטופל רשאי להגיש תביעה נזיקית (תביעה כספית לפיצויים) נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי שבו ניתן הטיפול.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות