מעסיקים של עובד זר חייבים לשמור על כל זכויותיו כעובד, גם אם הם מעסיקים אותו באופן לא חוקי וגם אם העובד הוא לא עובד חוקי בישראל
אם מעסיק של עובד זר עובר לבית אבות, מאושפז בבית חולים למעלה מ-30 יום או נפטר, העובד נחשב כמפוטר וזכאי לכל הזכויות שנובעות מפיטורים
המעסיק רשאי לפטר את העובד הזר בתנאים שמאפשרים לפטר כל עובד
מתי סיום העסקה של עובד זר בסיעוד נחשב לפיטורים?
- בנוסף למקרה רגיל של פיטורים על-ידי המעסיק (המטופל או חברת הסיעוד) העובד ייחשב כמפוטר במקרים הבאים:
- המטופל של העובד נפטר (גם אם העובד הועסק על-ידי חברת סיעוד).
- תוקף היתר ההעסקה של המטופל פג.
- אשרת העבודה של העובד לא חודשה.
- המטופל עבר לבית אבות.
- המטופל אושפז בבית חולים במשך למעלה מ-30 יום.
- המטופל עובר מהעסקת העובד במקביל לחברת הסיעוד, לקבלת כל גמלת הסיעוד בכסף והעסקה מלאה של העובד.
- במקרה זה חברת הסיעוד מפטרת את העובד ויחסי העבודה בין העובד למטופל נמשכים.
- למידע נוסף ראו פיטורי עובד על-ידי חברת הסיעוד במקרה של מעבר מגמלה בעין לגמלה בכסף.
- בכל המקרים שצוינו העובד יהיה זכאי לזכויות שמפורטות בהמשך.
מה קורה אם מטופל שמעסיק את העובד במקביל לחברת סיעוד אושפז לתקופה ממושכת?
- אם המטופל מאושפז בבית חולים למעלה מ-30 יום, הזכאות שלו לגמלת סיעוד נפסקת וחברת הסיעוד מפסיקה להעסיק את העובד (העובד מפוטר בחלק המשרה שהיה משויך לחברת הסיעוד).
- אם המטופל מחליט להפסיק את העסקת העובד, העובד ייחשב כמפוטר גם על ידו.
- אם המטופל בוחר להעסיק את העובד במשרה מלאה, כך שהוא המעסיק היחיד שלו - העובד ייחשב כמפוטר רק בחלק שהיה משויך לחברת הסיעוד.
- אם המטופל בוחר להמשיך להעסיק את העובד לפי אחוז ההעסקה שהיה משויך לו (כך שהיקף המשרה של העובד יקטן) - העובד לא נחשב כמפוטר, אך הוא זכאי להתפטר עקב הרעת תנאים ולקבל את כל הזכויות של עובדים שפוטרו.
מהם החובות והתשלומים שהמעסיק מחויב בהם כלפי העובד עם סיום העסקתו?
- עובד שנחשב כמפוטר (בכל המצבים שצוינו קודם) זכאי לזכויות כספיות ואחרות.
- הסכומים שהעובד זכאי לקבל גדלים ככל שתקופת ההעסקה שלו ארוכה יותר, אולם גם בתקופת העסקה קצרה הסכומים עשויים להיות גבוהים.
- לדוגמה על התשלומים שיש לשלם לעובד שהמטופל שלו נפטר ראו בהמשך.
| החובה/התשלום | הסבר קצר |
|---|---|
| שימוע |
|
| פיצויי פיטורים |
|
| תמורת הודעה מוקדמת |
|
| פדיון ימי חופשה |
|
| דמי הבראה |
|
| תשלום שכר אחרון |
|
דוגמה לתשלומים שיש לשלם לעובד שהמטופל שלו נפטר
| התשלום | הסכום שהעובד זכאי לקבל | החלק של חברת הסיעוד (52.4%) | החלק של המשפחה (47.6%) | הערות |
|---|---|---|---|---|
| שכר אחרון | 5,880.02 ₪ | 3,081.13 ₪ | 2,798.89 ₪ | |
| הפרשה לביטוח הפנסיוני | 735 ₪ | 385.14 ₪ | 349.86 ₪ |
|
| תמורת הודעה מוקדמת | 5,880.02 ₪ | 3,081.13 ₪ | 2,798.89 ₪ | |
| פיצויי פיטורים | 20,580.07 ₪ | 10,783.96 ₪ | 9,796.11 ₪ |
|
| פדיון ימי חופשה | 1,646.41 ₪ | 862.72 ₪ | 783.69 ₪ |
|
| דמי הבראה | 1,463 ₪ | 766.61 ₪ | 696.39 ₪ |
|
| סה"כ | 36,184.52 ₪ | 18,960.69 ₪ | 17,223.83 ₪ |
|
{{שימו לב|
מי חייב בתשלום הזכויות של עובדי הסיעוד?
- יש שתי דרכים להעסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד בישראל:
- העסקה באופן בלעדי על-ידי המטופל.
- העסקה במקביל לחברת סיעוד, כאשר העובד מועסק רק בחלק מהמשרה על-ידי המטופל ובחלק השני באמצעות חברת הסיעוד.
- מטופלים שזכאים לגמלת סיעוד יכולים לבחור אם לקבל את הגמלה בכסף ולהעסיק עובד זר בעצמם, או שחברת הסיעוד תעסיק את העובד במקביל להעסקתו על ידי המטופל.
- העובד רשאי לתבוע את זכויותיו אך ורק ממי שנחשב למעסיקו.
העסקה באופן בלעדי על-ידי המטופל
- במקרה זה המטופל הוא המעסיק היחידי של העובד, וחייב לשלם לו את שכרו ואת שאר זכויותיו התעסוקתיות.
- על העובד לתבוע את זכויותיו מהמטופל עצמו.
- אם המטופל נפטר, על העובד לתבוע את העזבון של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים של המטופל.
העסקת עובד זר במקביל על ידי המטופל וחברת הסיעוד
- במקרה של העסקה מקבילה עם חברת הסיעוד, כל אחד מהמעסיקים (חברת הסיעוד והמטופל) נושא בעלות העסקת העובד באופן יחסי להיקף המשרה שמשויך לו.
- עלות ההעסקה של העובד כוללת את כל ההוצאות שהמעסיק מחויב בהן: תשלום שכרו של העובד (כולל חופשה, מחלה, דמי הבראה), תשלום ביטוח לאומי לעובדים זרים, תשלום עבור ביטוח פנסיוני לעובד זר, תשלום עבור פיצויי פיטורים בסיום העסקה וכו'.
- היקף המשרה שמשויך לחברת הסיעוד נקבע לפי מספר השעות שהמטופל זכאי לקבל במסגרת גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, והיקף המשרה שמשויך למטופל הוא יתרת השעות שמשלימות את המשרה למשרה מלאה (42 שעות שבועיות או 182 שעות חודשיות).
- כשמטופל מחליט לעבור מגמלה בעין והעסקה מקבילה עם חברת הסיעוד, לגמלה בכסף ולהעסקה עצמית של העובד הזר, למעשה חברת הסיעוד מפטרת את העובד, בעוד יחסי העבודה בין העובד למטופל ממשיכים.
- במועד זה חלה חובה על חברת הסיעוד לשלם לעובד את חלקה בזכויות שמפורטות בהמשך ומגיעות לעובד עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים.
- למידע נוסף ראו העסקת עובד זר בסיעוד על-ידי המטופל במקביל להעסקתו על-ידי חברת הסיעוד.
תביעה אישית נגד קרוב משפחה של המטופל
- במקרים חריגים מכירים בתי המשפט בקיומם של יחסי עבודה בין קרוב משפחה של המטופל לבין המטפל, כלומר קרוב המשפחה ייחשב כמעסיק, והוא יהיה זה שחייב באופן אישי בתשלום השכר ושאר הזכויות הסוציאליות למטופל.
- מדובר במקרים שבהם מוכח כי מעורבותו של קרוב המשפחה היא מלאה וחורגת מגדר הפעולות המתבקשות באופן טבעי ממערכת הפיקוח על ענייני המטופל.
הזכות לפטר
- מעסיק רשאי לפטר עובד זר בסיעוד באותם תנאים שבהם ניתן לפטר כל עובד בישראל.
- למידע נוסף ראו סיום יחסי עבודה.
פיצויי פיטורים
- עובד שנחשב כמפוטר (בעקבות פיטורים, פטירת המעסיק או שאר המצבים שצוינו קודם) זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של שכר חודש אחד עבור כל שנת עבודה (שהם למעשה 1/12 או ⅓8 אחוזים מסך כל השכר השנתי שלו) - בתנאי שעבד לפחות שנה אצל המעסיק.
- אם עובד פוטר לקראת סוף שנת עבודה מלאה אצל המעסיק, הפיטורים ייחשבו כאילו בוצעו במטרה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.
מועד תשלום הפיצויים
- יש לשלם את פיצויי הפיטורים מייד עם סיום יחסי העבודה - ביום האחרון לעבודה או לכל המאוחר בתוך 15 ימים מיום זה.
- מהיום ה-16 עד ליום ה-30 המעסיק יחויב בתוספת הצמדה למדד עד ליום התשלום בפועל.
- אם המעסיק לא משלם לאחר 30 ימים, העובד יכול להגיש נגדו תביעה לבית הדין לעבודה. במקרה זה עשויים לחייב את המעסיק בתשלום פיצוי על הלנת פיצויי פיטורים, כולל הפרשי הצמדה וריבית של עד 20% על כל חודש איחור בתשלום.
על מי חלה חובת התשלום?
- אם העסקת העובד הופסקה עקב מותו של המטופל, הפיצויים ישולמו לו מתוך עזבונו של המטופל (לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים). במקרה שאחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקת העובד באופן שחורג מפיקוח רגיל על עבודתו, בית המשפט עשוי לראות בו מעסיק ישיר ואז העובד יוכל לתבוע את התשלום ישירות מקרוב המשפחה.
- אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום נחלקת בין המטופל (או עיזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו דוגמה בהמשך).
כיצד מחשבים את גובה הפיצויים?
- פיצויי הפיטורים מחושבים על-ידי מכפלה של השכר האחרון במספר השנים שבהן הועסק העובד, כולל החלק היחסי של השנה האחרונה.
- בחישוב פיצויי הפיטורים צריך לקחת בחשבון רק את השכר הבסיסי ולא רכיבים שהם החזר הוצאות, כגון: נסיעות, בגדים וכדומה.
- אם חלק מכספי הפיצויים הופרשו במסגרת הביטוח הפנסיוני של העובד, יש לשלם לעובד רק את ההפרש, כלומר את החלק שלא הופרש לחיסכון הפנסיוני. להרחבה ראו בהמשך - תשלום חלק מפיצויי הפיטורים באמצעות הפרשות לביטוח פנסיוני או לקופת פיקדון.
- להסבר על חישוב פיצויי פיטורים ואופן חישובם במקרים שונים, למשל במקרה שחל שינוי בגובה השכר של העובד או בחלקיות משרתו, ראו חישוב פיצויי פיטורים.
תשלום פיצויי פיטורים כאשר העובד הזר מועסק במקביל על-ידי חברת סיעוד והמטופל
- חברת הסיעוד והמטופל יחלקו ביניהם את סכום פיצויי הפיטורים בהתאם להיקף המשרה שכל אחד מהם העסיק בו את העובד, כך שביחד ישלמו את סכום הפיצויים המלא.
תשלום חלק מפיצויי הפיטורים באמצעות הפרשות לביטוח פנסיוני או לקופת פיקדון
- צו ההרחבה מחייב את כלל המעסיקים להפריש כל חודש כספים לביטוח פנסיוני עבור עובדיהם. למידע שרלוונטי למעסיקי עובדים זרים ראו ביטוח פנסיוני לעובד זר.
- חלק מהכספים מופרשים כרכיב פיצויים. למידע מפורט ראו כאן.
- תשלום הפיצויים על-ידי חברת הסיעוד:
- חברת הסיעוד מפרישה את חלקה היחסי בביטוח הפנסיוני ובפיצויי הפיטורים לחשבון פיקדון נפרד, שישוחרר לעובד כאשר יעזוב את הארץ.
- אם החברה הפקידה רק 6% משכר העובד עבור פיצויי פיטורים (בהתאם לצו ההרחבה) ולא את הסכום המלא של פיצויי הפיטורים - בסיום יחסי העבודה עליה לשלם לעובד "השלמת פיצויי פיטורים".
- ההשלמה תהיה ל-8.33% מהשכר החודשי המלא האחרון שהחברה שילמה לעובד, כפול מספר שנות העבודה.
- למידע נוסף ראו הפקדת פיקדון חודשי על ידי מעסיקים של עובדים זרים בענף הבניה, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית ולחברות סיעוד.
- תשלום הפיצויים על-ידי המטופל:
- המטופלים לא יכולים להפריש עבור העובד הזר כספי פנסיה ופיצויים לקרן פנסיה. לכן בסיום יחסי העבודה עליהם לשלם לעובד את מלוא פיצויי הפיטורים (שכר אחרון כפול מספר שנות עבודה) בהתאם לחלקם היחסי בהעסקת העובד.
- בנוסף לפיצויי הפיטורים יש לשלם לעובד את רכיב התגמולים בביטוח הפנסיוני (6.5% מהשכר) כפול מספר חודשי ההעסקה של העובד - מתחילת עבודתו עד סיומה.
- אם העסקת העובד הופסקה עקב מותו של המטופל, תשלום זה ישולם לו מתוך עזבונו של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים. במקרים חריגים שבהם אחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקת העובד באופן החורג מפיקוח רגיל על עבודתו, בית המשפט עשוי לראות בו מעסיק ישיר ואז העובד רשאי לתבוע את התשלום ישירות ממנו.
- אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום נחלקת בין המטופל (או עיזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו למעלה).
- כמו כן על המעסיק (ובמקרה של מטופל שנפטר - על מנהל העיזבון והיורשים) לוודא כי העובד יוכל למשוך את כספי הפיצויים שהופקדו במסגרת הביטוח הפנסיוני. ראו סעיף שחרור כספי הפנסיה בהמשך.
- החל מינואר 2021, גם מוסדות סיעוד נדרשים להפקיד את רכיב הפיצויים ורכיב התגמולים שעל המעסיק להפריש עבור ביטוח פנסיוני לעובדים הזרים, בחשבון פיקדון שמנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.
- ההפקדה לפיקדון מחליפה את חובת המעסיק להפריש לעובד לביטוח פנסיוני, אך לא פוטרת אותו מתשלום הפרש פיצויי הפיטורים על התקופות שלא הפקיד עבורן לפיקדון או על חלק הפיצויים שעבורו לא הפקיד לקופת הפיקדון. מוסד סיעוד שהפריש לפיצויים רק 6% מהשכר ישלם לעובד עם סיום יחסי העבודה "השלמת פיצויי פיטורים" עד ל-8.33% כפול משכורת אחרונה כפול מספר שנות העבודה.
- למידע נוסף ראו הפקדת פיקדון חודשי על ידי מעסיקים של עובדים זרים במוסדות סיעוד ובענף התעשייה.
הודעה מוקדמת לפיטורים
כאשר המטופל או חברת הסיעוד מפטר/ת את העובד
- מעסיק שמפטר עובד חייב לתת לו הודעה מוקדמת ולא רשאי להפסיק את העסקתו מייד, אלא בתום תקופת ההודעה המוקדמת.
- תקופת ההודעה המוקדמת נקבעת בהתאם לוותק שהעובד צבר במקום העבודה:
- עובד שעבד אצל המעסיק שנה ומעלה זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים.
- עובד שעבד אצל המעסיק פחות משנה זכאי ליום הודעה מוקדמת על כל אחד מ-6 חודשי העבודה הראשונים, ויומיים וחצי על כל חודש נוסף, עד ל-3 שבועות בסך הכל.
- אסור למעסיק לדרוש מהעובד לנצל את ימי החופשה שצבר (וטרם נוצלו על ידו) במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, וזאת רק כדי להימנע מהחובה לשלם לו גם שכר עבור עבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת וגם פדיון ימי החופשה שלא ניצל.
- העובד רשאי ביוזמתו לבחור לנצל את החופשה השנתית בתוך תקופת ההודעה המוקדמת.
- המעסיק יכול לוותר על העסקת העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, כלומר לדרוש את הפסקת העבודה המיידית, אולם במקרה כזה עליו לשלם לו "תמורת הודעה מוקדמת" בשווי השכר עבור הימים שבהם אמור היה העובד להמשיך ולעבוד עד תום תקופת ההודעה.
- אם העובד שפוטר הפסיק על דעת עצמו, ללא הסכמת המעסיק, את עבודתו ולא המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדו תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתו המוקדמת של העובד. אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים להם זכאי העובד בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו עקב הפרת חובתו של העובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת - ראו פסק דין בנושא זה.
- אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום נחלקת בין המטופל לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו למעלה).
כאשר המטופל נפטר
- במקרה שהמעסיק נפטר, העסקתו של העובד מופסקת והוא זכאי לתמורת הודעה מוקדמת, כלומר לתשלום שכר עבור מספר ימי ההודעה המוקדמת.
- החובה לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת במקרה זה חלה גם אם הוא לא מתכוון להמשיך לעבוד יותר בישראל אצל מעסיק אחר, וגם אם איבד את מעמדו החוקי בארץ. ראו פסק דין בסוגיה זו.
- התשלום צריך להיות משולם מתוך העיזבון של המטופל (לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים). אם אחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו ובעבודתו של העובד באופן מלא, החורג מגדר פעולות המתבקשות באופן טבעי ממערכת הפיקוח על ענייני המטופל, עשוי בית המשפט להכיר בו כמעסיק ישיר (לשם כך על העובד לתבוע את זכויותיו ישירות ממנו).
- אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מחולקת בין עזבונו של המטופל לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו סעיף העסקת עובד זר במקביל על ידי המטופל וחברת הסיעוד למעלה).
- עובד שהחל לעבוד בעבודה חלופית לאחר פטירת המעסיק:
- בתי הדין האזוריים לעבודה פסקו באופן לא אחיד לגבי הסוגיה של תשלום תמורת הודעה מוקדמת לעובד שמצא עבודה חלופית לאחר שמעסיקו נפטר.
- בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי בחיפה נשללה הזכאות מעובדת שהחלה לעבוד אצל משפחה אחרת.
- לעומת זאת, בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע פסק כי גם אם התובעת מצאה עבודה חלופית בכוחות עצמה, אין בכך לשלול את זכאותה לקבלת תמורת הודעה מוקדמת.
- מכיוון שבית הדין הארצי טרם דן בסוגיה זו, אין עדיין הלכה מחייבת לגביה.
ניצול ימי החופשה או פדיון ימי חופשה שלא נוצלו
בעת פיטורים
- אם בעת הפיטורים עומדים לרשות העובד מספר ימי חופשה שטרם ניצל, הוא זכאי לנצל אותם (כלומר לצאת לחופשה ולקבל שכר מלא במהלך החופשה) למשך מספר ימי החופשה שעומדים לרשותו. זאת בנוסף לימים שבהם הוא רשאי להמשיך לעבוד (ולקבל שכר) במסגרת תקופת ההודעה המוקדמת.
- למעסיק אסור לכפות על העובד לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, אך העובד רשאי מרצונו לצאת לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת.
- המעסיק רשאי לשלם לעובד פדיון ימי חופשה שלא ניצל במקום להעניק לו חופשה בפועל. אם המעסיק לא איפשר לעובד לצאת לחופשה על חשבון ימי החופשה שנותרו לו לפני שהופסקה עבודתו, עליו לשלם לו במועד תשלום השכר האחרון את פדיון ימי החופשה.
- קיימת מגבלה על מספר ימי החופשה שניתן לצבור משנה לשנה, ובכל מקרה עם סיום ההעסקה ניתן לפדות אך ורק את ימי החופשה שנצברו בשנת ההעסקה האחרונה ובשלוש השנים שקדמו לה.
- למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.
כאשר המטופל נפטר
- כאשר המטופל נפטר העסקת העובד מופסקת מייד והוא זכאי לפדיון ימי החופשה.
- תשלום זה ישולם לעובד מתוך עזבונו של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים. במקרים חריגים שאחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו של העובד באופן החורג מפיקוח רגיל על עבודתו, עשוי בית המשפט לראות בו מעסיק ישיר ואז יוכל העובד לתבוע את התשלום ישירות ממנו.
- אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מתחלקת בין המטופל (או עזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו סעיף העסקת עובד זר במקביל על ידי המטופל וחברת הסיעוד למעלה).
דמי הבראה שלא שולמו
- ככלל, עובד זכאי לתשלום דמי הבראה אם השלים שנת עבודה מלאה. להרחבה ראו דמי הבראה.
- אם העובד לא קיבל את דמי הבראה עבור תקופת העסקה או עבור חלקה, על המעסיק לשלם לו את דמי ההבראה במועד תשלום השכר האחרון.
- אם העסקת העובד הופסקה עקב מותו של המטופל, תשלום זה ישולם לו מתוך עזבונו של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים. במקרים חריגים שאחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו של העובד באופן החורג מפיקוח רגיל על עבודתו, עשוי בית המשפט לראות בו מעסיק ישיר ואז יוכל העובד לתבוע את התשלום ישירות ממנו.
- אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מתחלקת בין המטופל (או עזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו סעיף העסקת עובד זר במקביל על ידי המטופל וחברת הסיעוד למעלה).
תשלום השכר האחרון
- יש לשלם לעובד את השכר עבור התקופה האחרונה להעסקתו.
- במסגרת שכר זה יש לשלם את כל התוספות שצוינו למעלה (דמי הבראה, פדיון חופשה, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וכו').
- בנוסף יש לשלם לעובד את כל הזכויות הסוציאליות הנלוות לתשלום השכר, כגון: הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני של העובד, בגין המשכורת האחרונה.
שחרור כספי הפנסיה
- על המעסיק לדאוג לשחרור כספי הביטוח הפנסיוני להם זכאי העובד.
- מאחר ואי אפשר לבצע הפרשות לקרן פנסיה עבור עובדים זרים, חלה הלכת "הביצוע בקירוב". בהתאם להלכה זו, המטופל ישלם לעובד בסיום יחסי העבודה פיצוי בגובה ההפרשות שחלות עליו לביטוח פנסיוני ופיצויי פיטורים, בהתאם לצו ההרחבה וחלקו היחסי בהעסקת העובד.
- ההפרשות לביטוח פנסיוני שהופקדו ע"י חברות הסיעוד ומוסדות הסיעוד בחשבון הפיקדון המנוהל ע"י רשות האוכלוסין וההגירה, ישוחררו לעובד הזר בעת עזיבתו את ישראל לצמיתות, אך אם העובד שהה בישראל באופן לא חוקי, ינוכה קנס מהפיקדון.
- אם העובד הזר עזב את הארץ לאחר סיום מועד השהייה שלו, ינוכה לו מכספי הפיקדון קנס בהתאם לזמן שהייתו הבלתי חוקית בארץ.
- לפרטים נוספים ראו משיכת כספי הפיקדון על ידי עובדים זרים.
- למידע נוסף ראו ביטוח פנסיוני לעובד זר.
קיזוז סכומים שהעובד חייב למעסיק
- ככלל, לא ניתן לקזז מתוך השכר ופיצויי הפיטורים שהמעסיק חייב לעובד, סכומים שהעובד חייב למעסיק, מלבד ניכויים ספציפיים שנקבעו בחוק ושאותם כן מותר לנכות מתוך השכר.
- למידע על הסכומים שמותר לנכות משכר העובד ראו ניכויים מותרים משכר עובד זר.
- כאשר יש לעובד חובות אחרים כלפי המעסיק, שאותם אסור לנכות מתוך השכר, על המעסיק לפנות לערכאות משפטיות (למשל בתי משפט) כדי לגבות את החוב.
מגורים הולמים לתקופה של 7 ימים לאחר סיום יחסי העבודה
- בהתאם לסעיף 1ה לחוק עובדים זרים, מעסיק מחויב לדאוג למגורים הולמים לעובד הזר, למשך כל תקופת העסקתו ועד ל-7 ימים לאחר סיום עבודתו.
- אם העובד מתגורר בבית המטופל, על המעסיק לאפשר לעובד להמשיך ולהתגורר בביתו למשך 7 ימים נוספים לאחר סיום יחסי העבודה, או לספק לו עבור תקופה זו מקום מוגרים הולם אחר.
- אם נותרו לעובד פחות מ 7 ימים בין מועד סיום העבודה למועד עזיבתו את הארץ, על המעסיק לספק לעובד מגורים במהלך ימים אלו.
הודעה לרשות ההגירה על הפסקת העבודה והתייצבות בלשכה הפרטית
- עובד זר שפוטר צריך להודיע על כך לתחום היתרים בסיעוד ברשות ההגירה ולהסדיר את המשך אשרת השהיה שלו בישראל.
- החל מיום 02.10.2022 מיד עם סיום ההעסקה ולכל המאוחר בתוך 7 ימים מסיום העסקה על העובד להתייצב בלשכה הפרטית בה הוא רשום על מנת לעדכן את פרטיו ולקבל הצעות חדשות לעבודה.
- אם העובד לא יתייצב בלשכה הפרטית או יסרב, מסיבות שאינן מוצדקות, ל-3 הצעות עבודה, הלשכה תדווח על העובד לאגף סיעוד ברשות האוכלוסין . אגף הסיעוד יבחן האם העובד מנצל לרעה את רישיונו ואם נוכח שכן , הוא עלול לבטל את רישיון העבודה ולגרש את העובד מהארץ, וזאת בכפוף לשימוע.
- בקשה ליציאה לחופשת מולדת, בכפוף ליתר נהלי הרשות, עשויה להוות סיבה מוצדקת לסירוב הצעת עבודה.
- למידע נוסף ראו: הודעה לעובדים הזרים בסיעוד- תיקון לנוהל 5.3.0002
עובד חלופי למטופל מטעם חברת הסיעוד
- בדרך כלל בחוזה ההתקשרות בין המטופל ללשכה המורשית, מתחייבת הלשכה המורשית לספק למטופל עובד זר חדש ללא עלות תיווך נוספת, בתנאי שהעובד הזר הקודם הפסיק את עבודתו (פוטר או התפטר) בתוך 12 חודשים מיום תחילת עבודתו.
מעבר של העובד למטופל אחר
- עובד זר בתחום הסיעוד אינו "כבול" למעסיק מסוים והוא רשאי לעבור בין מעסיקים שהם מטופלים סיעודיים בעלי היתרים תקפים להעסקת עובד זר.
- המעבר בין המעסיקים אפשרי בכפוף להגבלות גאוגרפיות והגבלות על מספר המעברים האפשרי.
- החל מיולי 2017, במקרים שבהם העסקת העובד הזר הסתיימה בעקבות פטירת המעסיק או מעבר קבע של המעסיק למוסד סיעודי, תבוטל הגבלת האזור הגיאוגרפי באשרה של העובד הזר.
- מעבר מרובה בין מעסיקים עשוי לעורר חשד לגבי ניצול לרעה של אשרת העבודה, ולהוביל לשלילת האשרה (לאחר שמיעת טענותיו של העובד). עם זאת, מעבר שנובע מפיטורי העובד על-ידי מעסיקו או ממותו של המעסיק אינו מובא בחשבון בעת ספירת המעברים של העובד בין מעסיקים שונים.
- למידע נוסף ראו מגבלות על החלפת מקום עבודה לעובד זר סיעודי.
תלונות בגין הפרת זכויות של עובדים זרים
- כל עובד זר או אדם אחר המעוניין להתלונן בנוגע להפרת זכויות של עובדים זרים בעבודה, יכול לפנות אל הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד העבודה ולהגיש תלונה.
- למידע נוסף, ראו הגשת תלונה לממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה.
חשוב לדעת
- למידע אודות זכויות עובד זר שהתפטר מעבודתו ראו זכותון עובד זר בסיעוד שהתפטר מעבודתו
ראו גם
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
| גורם ממשלתי | אתר אינטרנט | זכויות ותחומי אחריות |
|---|---|---|
| רשות האוכלוסין וההגירה - טל' 3450* | אתר הרשות | הרשות מופקדת על הטיפול בשוהים זרים בישראל, ובין היתר אחראית על מתן היתרים להעסקת עובד זר בסיעוד, ניהול הפיקדון הכספי של עובדים זרים שמעסיקיהם מחויבים להפקיד לפיקדון, ופיקוח על כניסתם ויציאתם של העובדים הזרים בישראל |
| הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה | אתר הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה | הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה אחראי על אכיפת זכויות העובדים הזרים המועסקים בישראל |
| מוקד *6050 - המוסד לביטוח לאומי | זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי | זכאות לקצבאות שונות בהתאם לגיל ולמצב הכלכלי, כולל גמלת סיעוד שיכולה לשמש להעסקת עובד זר, גביית דמי ביטוח לאומי לעובד הזר ועוד |
| מוקד *9696 - המוקד הטלפוני של שירות הייעוץ לאזרח הוותיק מטעם המוסד לביטוח לאומי | זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי | סיוע מטעם שירותי יעוץ לקשיש ומוקד טלפוני חינם לקשישים ולבני משפחותיהם |
| מוקד 8840* לפניות הציבור | אתר המשרד לשוויון חברתי | מוקד *8840 לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי מהווה כתובת מרכזית לטיפול בפניות של אזרחים ותיקים, למתן מידע אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים לציבור האזרחים הוותיקים ולסיוע במיצוי הזכויות. |
| יחידת סגולה - מוקד מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים בבתי חולים | אתר המשרד לשוויון חברתי | מוקד זכויות בריאותיות לאזרחים ותיקים, לסיוע לאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם בבירור זכויות המאושפז, במהלך תקופת האשפוז בבית החולים |
| שי"ל - שירות ייעוץ לאזרח - מוקד טלפוני: 118 | אזרחים ותיקים באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים | מתן ייעוץ והכוונה בנושאי זכויות האזרח וחובותיו, והשירותים הניתנים לו. |
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- עובד שמעסיקו נפטר זכאי לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, גם אם העובד אינו מחפש עבודה חדשה
- ס"ע 10735-10-12, נעמי אנג'לה זאיקה נ' א.ש. סיעוד ורווחה בע"מ (באתר נבו) - עובד בתחום הסיעוד שמעסיקו המטופל נפטר זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים גם אם מדובר בעובד ישראלי וגם אם מדובר בעובד זר, והזכאות מתקיימת גם אם מדובר בהעסקה מקבילה של העובד על ידי המטופל וחברת הסיעוד.
- ע"ע 660/06 ישי בירגר - יונל קטיבוג (באתר נבו) - במקרים בהם מוכח כי מעורבותו של קרוב המשפחה בהעסקת העובד הזר היא מלאה וחורגת מגדר פעולות המתבקשות באופן טבעי ממערכת הפיקוח על ענייני המטופל, יש להכיר בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין המטפל ובן המשפחה.
חקיקה ונהלים
- חוק עובדים זרים
- נוהל רשות האוכלוסין וההגירה מס' 10.1.0001 מיום 24.07.2012 - נוהל מתן הודעה מראש לפני התפטרות (נספח א' לנוהל הוא מכתב דוגמה להודעה מוקדמת).
- נוהל רשות האוכלוסין וההגירה מס' 5.3.002 מיום 31.12.2013 - נוהל העסקת עובד זר בסיעוד.