יום העצמאות תשפ"ד חל ביום שלישי ו' באייר 14.05.2024 (נדחה ביום)
דף זה מרכז את זכויות העובדים שקשורות לחג
בכל מקום שחל בו הסכם אישי או קיבוצי או נוהג שמיטיב עם העובדים יותר מהחוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

תקציר

יום העצמאות הוא החג הלאומי של מדינת ישראל שמציין את ההכרזה על הקמתה והוא מוגדר כיום שבתון.

שבתון ביום החג

  • יום העצמאות נקבע כיום שבתון על-פי החוק.
  • ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עבודה ושירותים שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות.

תשלום שכר עבור יום השבתון שחל ביום העצמאות

  • עובדים חודשיים - עובדים שמקבלים את משכורתם על בסיס תקופה של חודש או יותר זכאים לתשלום המשכורת החודשית המלאה, גם אם היו בחופשה במהלך החג.
  • עובדים שעתיים/יומיים -
    • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לתשלום שכר רגיל (דמי חגים) על ימים שבהם היו בחופשת חג וזאת אחרי 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדרו מהעבודה בערב החג וביום שאחרי החג (אלא אם כן נעדרו בהסכמת המעסיק, או שמדובר בבני משפחה שכולה שזכאים להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, מבלי שההיעדרות תשפיע על זכאותם לתשלום עבור יום העצמאות).
    • עובדים שלא שובצו למשמרת בערב החג או ביום שאחרי החג זכאים לתשלום שכר עבור היעדרותם בחג עצמו, שכן ההיעדרויות בימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות ונחשבות כהיעדרות בהסכמת המעסיק.
    • עובדים שמועסקים רק בחלק מימי השבוע ויום העסקתם נופל על יום העצמאות (ולכן נעדרו בו מהעבודה) זכאים לתשלום שכר עבור יום זה.
  • צו ההרחבה הקובע את הזכאות לדמי חגים אינו מציין את גובה התשלום עבור ימי החג.
  • הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל (ללא תוספת דמי נסיעה) שהעובד היה מקבל אילו היה עובד באותו יום.
  • לעובד שעתי העובד בשעות עבודה משתנות:
    • לפי פרשנות אחת יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 החודשים שקדמו לחג, בערך שעת העבודה במועד החג. (לצורך חישוב מספר שעות העבודה היומי יש לחלק את מספר שעות העבודה ב-3 החודשים שקדמו לחג, במספר ימי העבודה בפועל במהלך תקופה זו).
    • לפי הפרשנות השנייה יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-12 החדשים שקדמו לחג בערך שעת העבודה במועד החג.
    • טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא.
דוגמה
חישוב גובה יום חג לפי ממוצע שעות העבודה היומי ב -3 חודשים שקדמו לחג
  • עובד שעתי המשתכר 30 ₪ לשעה, עובד בשעות משתנות.
  • ב-3 חודשים שקדמו לחג, עבד העובד סה"כ 450 שעות ב-60 ימי עבודה.
  • ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 חודשים שקדמו לחג הוא 7.5 שעות (450:60).
  • עבור יום היעדרותו בחג, זכאי העובד לתשלום בסך 225 ₪ (7.5 שעות עבודה ביום כפול 30 ₪ לשעה).
  • לעובד חודשי: עובד חודשי המקבל משכורת קבועה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג, מבלי שינוכה יום היעדרותו בגין החג.
  • עמלות מכירה אינן מובאות בחשבון לצורך חישוב גובה דמי החגים המשולמים לעובדים יומיים או שעתיים שנעדרו מעבודתם בשל החג, אלא אם הוסכם אחרת בין המעסיק לעובדים. למידע נוסף ראו חישוב זכויות סוציאליות לעובד המשתכר שכר בסיס ועמלות מכירה.
דוגמה
  • עוזרת-בית מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
  • בשנה שבה יום העצמאות חל ביום רביעי, העובדת לא מגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים עבור אותו יום, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד להוצאות נסיעה.
  • המעסיק לא רשאי להודיע לה כי יוציא אותה לחופשה באותו יום וינכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום אחר באותו שבוע, עליו לשלם לה שכר עבור היום שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה בגלל החג.
  • חשוב להדגיש: הזכות לדמי חגים ביום העצמאות (כלומר לשכר מלא למרות ההיעדרות מהעבודה) ניתנת לעובדים מכל הדתות.
  • למידע נוסף על דמי חגים ראו דמי חגים.
  • להרחבה על זכויות עובדים שעתיים ויומיים ראו זכותון עובדים שעתיים/יומיים.

עבודה במהלך יום העצמאות

  • יום העצמאות לא נחשב יום חג לפי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט ולכן לא חל עליו סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה שקובע כי עובד המועסק בחג זכאי לתוספת של 50% עבור שעות עבודתו בחג וכן למנוחת פיצוי.
  • עם זאת, בחוק יום העצמאות מוגדר יום זה כיום שבתון.
  • על פי הנחיות משרד הכלכלה משנת 2016, עובד שעבד ביום העצמאות ומקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה אשר צו ראש הממשלה קבע שיש להפעילם ביום העצמאות , זכאי לתשלום של 150% עבור שעות עבודתו ביום העצמאות וכן למנוחת פיצוי (בדומה לגמול עבור העסקה בימי חג) או לחלופין לתשלום בסך 200% משכרו ללא מנוחת פיצוי:
    • עובדים במשכורת חודשית זכאים לשכרם החודשי הרגיל ולתוספת של 50% מערך שכרם היומי עבור שעות עבודתם ביום העצמאות וכן למנוחת פיצוי ללא ניכוי משכרם.
    • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום.
  • במקומות עבודה שלא כלולים בצו ראש הממשלה ושאין לכפות בהם על עובד לעבוד ביום העצמאות המצב המשפטי אינו חד משמעי. בפסיקת בית הדין האזורי לעבודה נקבע כי יש לשלם לעובד שכר בשווי 150%, אך בית הדין לא הכריע בשאלה אם בנוסף לתשלום זה יש להעניק לעובד גם יום מנוחת פיצוי.
  • במקום עבודה שאינו מופיע ברשימת המקומות שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד.
  • חשוב להדגיש - בהתאם להנחיות החג נחשב כמתחיל בשעה 20:00 בערב החג, ומסתיים ב-20:00 בערב שלמחרת (לדוגמה: בשנה שבה יום העצמאות חל ביום רביעי, הגמול ישולם רק עבור עבודה שנעשתה אחרי השעה 20:00 ביום שלישי ולפני השעה 20:00).

תשלום עבור שעות נוספות

  • אם המעסיק שילם לעובד שכר בשווי 150% משכרו הרגיל עבור שעות עבודתו ביום העצמאות:
    • עבור השעתיים הנוספות הראשונות שכר בשווי 175% משכרו הרגיל (150% בגין העבודה ביום העצמאות + 25% בגין השעות הנוספות),
    • החל מהשעה השלישית והלאה - שכר בשווי 200% משכרו הרגיל (150% בגין העבודה ביום העצמאות + 50% בגין השעות הנוספות).
  • אם המעסיק שילם לעובד שכר בשווי 200% משכרו הרגיל עבור שעות עבודתו ביום העצמאות:
    1. לפי פרשנות אחת, התשלום הכפול בשיעור 200% מורכב מ-100% עבור יום השבתון (שאותו היה מקבל בכל מקרה גם אלמלא עבד ביום העצמאות) ו-100% נוספים בגין העבודה בפועל ביום העצמאות. את הגמול השעות נוספות יש לשלם רק עבור 100% ששולמו בגין העבודה בפועל:
      • עבור 2 השעות הנוספות הראשונות זכאי העובד לתשלום 125% (ובנוסף 100% שהעובד היה מקבל גם אם לא היה עובד באותו יום) - ובסה"כ 225% לשעה.
      • עבור שעות העבודה הנוספות שמעבר ל-2 השעות הנוספות הראשונות, זכאי העובד לתשלום 150% (ובנוסף 100% שהעובד היה מקבל גם אם לא היה עובד באותו יום) - ובסה"כ 250%.
    2. לפי פרשנות אחרת, יש לשלם את גמול השעות הנוספות על כל ה-200% ששולמו עבור העבודה ביום העצמאות, כלומר:
      • עבור 2 השעות הנוספות הראשונות זכאי העובד לתשלום בשיעור 250% (שהם 125% מתוך שכר של 200%)
      • עבור השעות הנוספות מעבר ל-2 השעות הנוספות הראשונות, לשכר בשיעור 300% (שהם 150% משכר של 200%).
שימו לב
בתי הדין טרם הכריעו בשאלה איזו מהפרשנויות עדיפה.

חופשה "כפויה" בתקופת החג ביוזמת המעסיק

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם החג, ערב החג וימים נוספים, וזאת בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם תקופת החופשה (כולל ימי המנוחה השבועית) היא למשך 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג (כמו יום העצמאות), קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם לעובד את יום המחלה שחל ביום החג, בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא חלה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים