נזק בתביעת רשלנות רפואית (מושג)

בתביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רשלני של הנתבע

הנזק יכול להתבטא בצורות שונות, ובהן נזקים לגוף, אובדן חיים, פגיעה בכושר עבודה, הפסדים כספיים ועוד

במקרה שבית המשפט מוצא שהפרת חובת הזהירות גרמה לנזק, הוא יפסוק פיצוי כספי לתובע

בכל תביעה של רשלנות רפואית, חייב התובע להוכיח שהפרת חובת הזהירות ע"י הנתבע גרמה לו נזק.
על התובע להוכיח שקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו ובין התנהגות הנתבע - כלומר, על התובע להוכיח שהנזק לא היה נגרם לולא המטפל לא היה נוהג כפי שנהג.
המטרה המקובלת של פיצוי הניזוק בדיני הנזיקין, היא החזרת מצב הנפגע לקדמותו, כלומר מנסים להעמיד את הנפגע ככל האפשר במצב בו היה לפני האירוע המזכה אותו בפיצוי.

נזקי רשלנות רפואית

נזק מוגדר בפקודת הנזיקין "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה".
בית המשפט קבע כי למונח נזק שבחוק יש להעניק משמעות רחבה ביותר ולכלול בו כל הפסד מוחשי, בין פיזי ובין שאינו פיזי, ממוני ולא ממוני, לרבות שלילת נוחות גופנית, סבל נפשי ופחד, שאין להם ביטוי פיזי.
בהערכת הפיצויים, בית המשפט ייקח בחשבון את ראשי הנזק השונים:

פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות- פיצוי זה מביא בחשבון את הפגיעה בכושר ההשתכרות של הניזוק כתוצאה מן העוולה שבוצעה כלפיו. על כן, אם נפגע אדם בגופו עקב מעשה נזיקין, ואינו יכול עוד להתמיד בעבודתו שמקדם, יפסוק לו בית המשפט פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות.
הוצאות על טיפול- בית המשפט יבחן מהן ההוצאות שהוציא התובע לשם קבלת טיפול רפואי, סיעוד, טיפול פסיכולוגי, הוצאות בגין טיפול, אשפוז, כולל הוצאות נלוות כגון נסיעות.

כאב וסבל -כאב וסבל הכרוך בנזק גוף שנגרם לניזוק. נפסק כי פגיעה בנוחות גופנית, סבל ופחד, גם אם אין להם כל ביטוי פיזי, וגם אם אין הם מתלווים לפגיעה פיזית כלשהי, עשויים להוות נזק בר-פיצוי בנזיקין.
קיצור תוחלת החיים
פגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה- בית המשפט שדן במקרה שבו ניתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת של החולה, פסק כי לחולה יש זכות לפיצוי עבור הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לה. נקבע, שמדובר בפגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה וזה מהווה ראש נזק עצמאי המזכה בפיצוי, גם אם לא נגרם לחולה נזק גוף כתוצאה מכך.