תביעת אבהות היא הליך שמטרתו לקבוע האם גבר הוא אביו של קטין, לרוב באמצעות בדיקה גנטית
לתוצאות ההליך עשויות להיות השלכות משמעותיות על חובותיו וזכויותיו של הגבר כלפי הקטין
אם יש חשש כי הקטין ייפגע בגלל תוצאות הבדיקה הגנטית, בית המשפט יכריע בשאלת האבהות על סמך ראיות אחרות
למידע נוסף ראו בקשה לקביעת אבהות או אימהות באתר הרשות השופטת
תקציר
תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית שמטרתה לקבוע אם גבר מסוים הוא אביו של קטין.
- בסיום ההליך המשפטי נותן בית המשפט פסק דין המצהיר האם הגבר שנתבע הוא אביו של הקטין או לא (פסק דין הצהרתי).
- להצהרה כי אדם הוא אביו של קטין יש השלכות רבות מבחינת הזכויות והחובות של האב והקטין:
- כדי להכריע בשאלה האם אדם מסוים הוא אביו של קטין, נוהגים בתי המשפט לשלוח את האב, הקטין והאם לבדיקה גנטית.
- לרוב, בתי המשפט לא יצוו על עריכת בדיקה גנטית אם יש חשש שבעקבות תוצאות הבדיקה הגנטית, הקטין עלול להיות מוכרז כממזר מבחינת ההלכה היהודית (כלומר, מי שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה) או ייגרם לו נזק משמעותי כבן של דת אחרת.
- במקרה של חשש לממזרות או נזק אחר, אפשר להגיש תביעה לאבהות אזרחית, שלא כרוכה בבדיקה גנטית ואין בה השלכות על מעמדו ההלכתי של הקטין.
- במקרים בהם לא ידועה זהות האם, אפשר להגיש תביעה לאמהות באותה הפרוצדורה המתוארת בערך זה.
אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים
- כל אחד מאלה יכול להגיש תביעת אבהות:
- אחד מהוריו של הקטין.
- הקטין באמצעות אפוטרופוס שמונה לו על ידי בית המשפט.
- הקטין עצמו לאחר שבגר.
למי ואיך פונים
- יש להגיש בקשה לקביעת אבהות או אימהות.
- יש למלא את טופס בקשה לצו לעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה ולמתן פסק דין הצהרתי לאבהות.
- יש להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים של הקטין או מקום מגוריהם המשותף האחרון של בני הזוג (בעניין זה אין סמכות לבית דין רבני).
- לבית הדין השרעי יש סמכות לדון בתביעת אבהות המוגשת על ידי מוסלמים, אם האבהות נדרשת לצורך הכרה בציבור המוסלמי בלבד. עם זאת, אם מעוניינים שההכרה תהיה תקפה גם כלפי מוסדות המדינה (למשל לצורכי תביעת מזונות, ביטוח לאומי ועוד), יש להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יפסוק בהתאם לדין המוסלמי.
- לכתב תביעה יש לצרף:
- תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין לתמיכה בעובדות התביעה.
- תעודת לידה מאומתת.
- הודעת לידה - אם הילד נולד בישראל והוא לא רשום במרשם האוכלוסין, יש לצרף את טופס רישום הלידה שקיבל ההורה בבתי החולים.
- יש לצרף תעודת נישואין, תעודת גירושין או אלמנות, או תעודת פטירה - לפי נסיבות העניין.
- יש לשלם את האגרה עבור התביעה (אפשר לבקש פטור במקרה של מצוקה כלכלית).
שלבי ההליך
- לאחר הגשת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, יש להעביר העתק מכתב התביעה וכל מסמך אחר שהוגש לבית המשפט, אל היחידה לקשרי משפחה במשרד המשפטים באמצעות דוא"ל Kishrey-mishpaha@justice.gov.il
- היחידה תבדוק את הבקשה ואת המסמכים הנלווים ותגיש את תגובתה לבית המשפט. תגובה זו מייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
- לאחר הגשת כתב ההגנה על ידי הצד השני, ייקבע מועד לדיון.
- הדיון יתקיים בדלתיים סגורות.
הוצאת צו לבדיקה גנטית
- אם אין חשש כי בעקבות ההליך הילד יוכרז כממזר או שייגרם לו נזק משמעותי כבן דת אחרת, בית המשפט לענייני משפחה נוהג להוציא צו לבדיקה גנטית לצורך קביעת אבהות, אם הדבר עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד במקרה הספציפי.
- הבדיקה הגנטית היא בדיקה לא פולשנית, במהלכה מוסרים הנבדקים דגימת רוק/שיער/דם.
- כדי לשפר את דיוק הבדיקה, יש לבדוק לא רק את האב והילד, אלא גם את האם.
- על פי החוק צו לבדיקה גנטית מוענק רק אם מתקיימים התנאים הבאים:
- בדיקה גנטית לקשרי משפחה תעשה רק על פי צו של בית המשפט לענייני משפחה (ולא בית משפט או בית דין אחר).
- צו לבדיקה גנטית לא יינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה ללא הסכמת הנבדק.
- נבדק שהוא קטין, פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס:
- צו לבדיקה גנטית יינתן רק אם האחראי עליו הסכים, ואם מדובר בקטין מעל גיל 16 – יש לקבל גם את הסכמתו.
- בית המשפט לא יורה על בדיקה גנטית לקטין, פסול דין, או מי שמונה לו אפוטרופוס, אלא לאחר ששמע את עמדתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו או יכולותיו. אלא אם שוכנע כי שמיעת עמדתו תפגע בטובתו.
- חריג: אם הנבדק הוא קטין-הורה (קטין שמתבקשת בדיקה גנטית שלו כדי להוכיח כי הוא הורה של ילד), בית המשפט יכול להורות על ביצוע הבדיקה גם ללא הסכמת האחראי על הקטין, בתנאי שהקטין-ההורה נתן את הסכמתו לבדיקה.
- חשוב: בתי המשפט לענייני משפחה נוטים שלא להוציא צו לבדיקה גנטית אם יש חשש לממזרות או לנזק חמור אחר מבחינה דתית, ובמקרה זה הם עשויים לדון בתביעה כתביעה לאבהות אזרחית.
- לאב ולאם יש זכות לסרב לעבור בדיקה גנטית, אולם סירוב זה יכול לפעול לרעת המתנגד: אם מדובר בסירוב לא סביר בית המשפט יכול לקבוע שזו ראיה מכרעת לכך שאותו אדם הוא אביו של הקטין. אם המסרבת לעבור בדיקה עלולה להיפגע גם היא מהסירוב.
תביעה לאבהות אזרחית
- אם יש חשש בעקבות הבדיקה הגנטית הקטין יוכרז "ממזר" לפי ההלכה היהודית, או ייגרם לו נזק חברתי משמעותי אם הוא בן דת אחרת, אפשר להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו יוכרז האב כאביו של הקטין מבחינה "אזרחית".
- אבהות אזרחית משמעה שהגבר יוכר כאביו של הקטין על ידי המוסדות האזרחיים של המדינה, כמו ביטוח לאומי, אך לא על ידי הדין הדתי, ואין באבהות אזרחית כדי להגדיר קטין כ"ממזר" מבחינה הלכתית.
- תביעה לאבהות אזרחית לא תתברר באמצעות בדיקה גנטית, אלא באמצעות ראיות אחרות.
- ההחלטה באילו ראיות יש להשתמש לצורך הכרעה תיעשה בהתאם לטובת הילד כפי שבית המשפט מפרש אותה במקרה הספציפי.
- אם ייקבע בפסק הדין כי הגבר הוא אביו של הקטין, הוא יחויב בחובות האזרחיות הנובעות מכך (כגון תשלום מזונות).
- גם אם מוגשת תביעת אבהות רגילה, ועולה במהלך הדיונים החשש כי הילד יוכרז כממזר או שייגרם לו נזק חמור כבן דת אחרת, בית המשפט יכול, משיקולי טובת הילד, לדון בתביעה כאילו היא תביעה לאבהות אזרחית או לדחות את התביעה.
ערעור
- על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
| שם | אתר | דוא"ל | טלפוןטל' |
|---|---|---|---|
| מענה ממשלתי מרכזי | אתר | דוא"ל | |
| שי"ל | אתר | פניה מקוונת |
ארגוני סיוע
- היחידה לקשרי משפחה - משרד המשפטים
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- בגץ 6483/05 - פקיד הרישום במרשם האוכלוסין מוסמך לדחות בקשה לרישום אבהות שהתבססה על פסק דינו של בית הדין השרעי, ולהתנות את הרישום בצו תקף מאת בית המשפט לענייני משפחה.
- ברע (ת"א) 1364/04 - השאלה באילו ראיות ייעשה שימוש כדי להכריע בתביעת אבהות תיקבע בהתאם לטובת הילד במקרה הספציפי.
- תמש (נצ') 4232/04 - בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה של אב מוסלמי לבדיקת רקמות, בגלל החשש כי סיווגה של הקטינה כמי שנולדה מיחסים מחוץ לנישואין יגרום לה לפגיעה חברתית חמורה.
חקיקה ונהלים
תודות
המידע המקורי בערך זה נכתב בשיתוף המרכז לקידום מעמד האשה - מרכז רקמן.