כדי להיחשב כתושב ישראל יש להחזיק באשרת שהייה שמקנה תושבות ולהראות כי מרכז החיים נמצא בישראל
מי שנמצאים בחו"ל עדיין עשויים להיחשב כתושבי ישראל
חלק מהזכויות והחובות בישראל חלות על תושבי ישראל בלבד וחלקן חלות על כל מי שנמצאים בישראל גם אם אינם תושבים
למידע נוסף ראו אתר המוסד לביטוח לאומי

ההגדרה לעניין תושבות שונה בין חוק אחד למשנהו ולעתים אינה מפורטת כלל בחוק. פעמים רבות הנושא מובא לבית משפט לצורך הכרעה במחלוקות ספציפיות בין אזרחים לבין רשויות, כגון המוסד לביטוח לאומי ורשויות המס.

תנאים להכרה כתושב ישראל

  • כדי שאדם ייחשב כתושב ישראל עליו לעמוד בשני תנאים:
    1. עליו להחזיק באשרת שהייה חוקית בישראל שמקנה תושבות.
    2. עליו לעמוד במבחן "מרכז החיים".

אשרת שהייה חוקית בישראל שמקנה תושבות

  • אשרת שהייה חוקית שמקנה תושבות יכולה להיות אחת מאלה:
    • אזרחות ישראלית
    • אשרת ישיבת קבע
    • כל אשרה אחרת שמקנה תושבות

מבחן מרכז החיים

  • משמעות מבחן "מרכז החיים" היא שהאדם צריך להראות כי מרכז חייו בישראל.
  • בתי המשפט קבעו כי תושב ישראל נחשב אדם שמרכז חייו בישראל.
  • השאלה מהו מרכז החיים של אדם נבחנת באמצעות שני אלה:
    1. מבחן אובייקטיבי - מקום המגורים בפועל הוא בישראל.
    2. מבחן סובייקטיבי - האדם תופס את ישראל כמרכז חייו.
  • ככל שהזיקה לישראל משמעותית ומבוססת יותר, כך קל יותר להראות שמרכז החיים הוא בישראל.
דוגמה
דוגמאות לקשרים שמבססים את הזיקה של אדם לישראל
  • מקום המגורים הקבוע של האדם נמצא בישראל.
  • מקום המגורים הקבוע של משפחתו נמצא בישראל.
  • המקום בו מתחנכים ילדיו נמצא בישראל.
  • מקום העבודה העיקרי שלו נמצא בישראל.
  • יש לו בעלות על רכוש בישראל.

הגדרת תושב ישראל על-פי פקודת מס הכנסה

  • פקודת מס הכנסה קובעת כי יחיד "תושב ישראל" או "תושב" הוא מי שמרכז חייו בישראל.
  • כדי לקבוע היכן מרכז חייו יובאו בחשבון קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובין היתר:
    • מקום ביתו הקבוע.
    • מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.
    • מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע.
    • מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.
    • מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.
  • לרוב, בשנת מס מסוימת ייחשב מרכז חייו של אדם בישראל, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
    • בשנת המס הספציפית הוא שהה בישראל ברוב הימים (183 ימים או יותר, כאשר גם חלק מיום נחשב כיום שלם).
    • הוא שהה בישראל בשנת המס הספציפית 30 ימים או יותר, וכל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס הזו ובשנתיים שקדמו לה הסתכמה ב-425 ימים או יותר.
שימו לב
גם מי שאינו תושב ישראל חייב בתשלום מס הכנסה על הכנסות שהפיק בישראל, אך אינו זכאי להטבות שניתנות לתושבי ישראל בלבד, כגון נקודות זיכוי ממס הכנסה לתושב ישראל.

תושב ישראל השוהה בחו"ל

  • אדם יכול להמשיך ולהיחשב תושב ישראל גם אם הוא שוהה בחו"ל, בתנאי ששהותו בחו"ל היא זמנית (לצורך לימודים, טיול, עבודה וכו') וכל עוד מרכז חייו ממשיך להיות בישראל.
  • המוסד לביטוח לאומי מכיר, בדרך כלל, באדם כתושב ישראל במשך 5 השנים הראשונות ליציאתו מהארץ.
  • כעבור 5 שנים האדם מתבקש להוכיח כי שהותו בחו"ל עדיין זמנית ומרכז החיים שלו ממשיך להיות בישראל.
    • לשם כך עליו למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל ולצרף אליו הוכחות.
    • את השאלון יש לשלוח לסניף המוסד לביטוח לאומי
    • ניתן לפנות בשאלות ובירורים לטלפון *6050 או 04-8812345
    • מוקד טלפוני למתקשרים מחו"ל: 972-8-9369669
  • המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון את התושבות של אדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחו"ל, למשל במקרים אלה:
    • האדם עצמו יזם פנייה למוסד לביטוח לאומי כדי להוכיח כי מרכז חייו עבר לחו"ל.
    • למוסד לביטוח לאומי יש מידע שממנו עולה לכאורה, שהאדם חדל להיות תושב ישראל גם לפני שחלפו 5 שנים ממועד יציאתו מהארץ.
  • תושב ישראל ששוהה בחו"ל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי, גם בתקופת שהותו בחו"ל.
  • במקרים מסוימים מתאפשרת שמירת זכויות בביטוח הלאומי במעבר בין מדינות אמנה.

חידוש תושבות (תושב חוזר)

  • מי שחידשו את התושבות אחרי שהפסיקו להיות תושבי ישראל בגלל מגורים בחו"ל נחשבים תושבים חוזרים. למידע נוסף ראו תושב חוזר.

תושבי מזרח ירושלים

  • תושבי מזרח ירושלים עשויים להיחשב כתושבי ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי.
  • הגורמים שמשפיעים על ההחלטה אם ייחשבו לתושבי ישראל הם: אזרחות ישראלית, עבודה בישראל, מגורים בתוך תחומי גדר ההפרדה וכד'. ראו פסק דין בנושא.
  • לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, תושבי מזרח ירושלים שמתגוררים בשכונת הדואר או בצור באהר ייחשבו כתושבים לצורך הביטוח הלאומי, רק אם התגוררו באזורים אלה במועדים שבהם נקבע תוואי הגדר (ולא אם עברו להתגורר בהם במועד מאוחר יותר). לקריאת פסק הדין.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים