כל אדם שנפגע באופן אישי וישיר מגוף ציבורי העומד לביקורת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, רשאי להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה
נציבות תלונות הציבור מטפלת בתלונות על גופים ציבוריים כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומוסדות מדינה אחרים
לא ניתן להתלונן על עסקים פרטיים וחברות מסחריות
הגשת התלונה אינה כרוכה בתשלום

תקציר

ניתן להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה על מעשה שפגע ישירות באדם הפונה וזאת אם: המעשה מנוגד לחוק, המעשה בוצע ללא סמכות חוקית או בניגוד לכללי המינהל התקין, או שיש באותו מעשה נוקשות יתרה או אי-צדק בולט.

  • ניתן להתלונן לנציבות תלונות הציבור רק על גופים הנתונים לביקורתו של מבקר המדינה, כגון: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מפעלים ומוסדות של המדינה, חברות ממשלתיות ועובדי אותם גופים.
  • לא ניתן להתלונן על עסקים פרטיים וחברות מסחריות, כגון: חברות סלולר, חברות הכבלים והלווין, בנקים, חברות ביטוח וכיו"ב.

מי זכאי?

  • כל אדם שנפגע מגוף ממלכתי ציבורי, העומד לביקורת מבקר המדינה.

הגופים שניתן להגיש עליהם תלונה למבקר המדינה

  • הגופים שניתן להגיש עליהם תלונה למבקר המדינה הם:
    • משרדי הממשלה.
    • רשויות מקומיות.
    • כל מפעל או מוסד השייך למדינה.
    • חברות ממשלתיות או חברות בת ממשלתיות.
    • כל אדם או גוף המחזיק ברכוש השייך למדינה, או המפקח עליו מטעם המדינה.
    • כל מפעל, מוסד או גוף אחר, הנתמכים באופן ישיר או באופן עקיף על ידי הממשלה כגון: חברת עמידר, חברת החשמל, קופות החולים, אוניברסיטאות וכו'.
  • לפירוט הגופים שניתן להגיש עליהם תלונה למבקר המדינה ראו באתר מבקר המדינה.

הגופים שלא ניתן להגיש עליהם תלונה למבקר המדינה

  • לא ניתן להגיש תלונה על הגופים או המעשים הבאים למבקר המדינה:
    • גופים פרטיים או אנשים פרטיים.
    • פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית.
    • עניין תלוי ועומד בבית המשפט או שהוכרע בבית המשפט.
    • פעולה שהתקיימה יותר משנה לפני מועד הגשת התלונה, למעט במקרים חריגים.
    • משרתים בצה"ל (בשירות סדיר או במילואים).
שימו לב
שוטר או סוהר אינם רשאים להגיש תלונה הנוגעת לשירות או למשמעת, למעט תלונות של סוהר או שוטר חושפי שחיתות.

תהליך מימוש הזכות

הגשת תלונה בכתב

  • להגשת תלונה בכתב (בכל שפה שהיא), יש לכתוב מכתב המפרט את נושא התלונה.
  • יש לציין במכתב את שם המתלונן, מספר תעודת הזהות, ופרטים ליצירת קשר (טלפון, דוא"ל, וכדומה) ולחתום עליו.
  • את מכתב התלונה ניתן להגיש בכל אחת מהדרכים הבאות:

הגשת תלונה מקוונת

הגשת תלונה בלשכות נציב תלונות הציבור

  • מי שמעוניין להגיש תלונה בעל-פה, או להתייעץ בעניינה, יפנה לאחת מלשכות נציבות תלונות הציבור.
  • פרטי התלונה יירשמו על-ידי העובד הממונה על כך.
  • לאחר העלאת התלונה על הכתב, יש לחתום עליה.
  • לא ניתן להגיש תלונה בעל-פה באמצעות הטלפון.

הטיפול בתלונה

  • התלונות המוגשות לנציבות תלונות הציבור מתקבלות באגפים המטפלים ברישום התלונות, במיונן ובניתובן.
  • לאחר קבלת התלונה, ייפתח לה תיק תלונה:
    • המתלונן יקבל אישור על קבלת התלונה בתוך כשבועיים מהיום שהתקבלה.
    • התלונה תועבר לטיפולו של אחד מהאגפים בנציבות, העוסק בבירור תלונות על הגוף שהתלונה מתיחסת אליו.
  • לאחר קבלת התלונה, נציבות תלונות הציבור תעביר את התלונה לתגובת הגוף עליו היא הוגשה.
שימו לב
  • תלונה שהופנתה לגוף שמתלוננים עליו והנציבות קיבלה רק העתק ממנה, לא תטופל על-ידי הנציבות, בהנחה שהיא תבורר בגוף שאליו הופנתה.
  • בתלונה שעולה ממנה כי המתלונן לא פנה לגוף שעליו נסבה התלונה, הנציבות תפנה את המתלונן תחילה אל אותו גוף. אם המתלונן לא יקבל תשובה מהגוף בתוך פרק זמן סביר או שהתשובה שיקבל לא תספק אותו, הוא יוכל לשוב ולפנות לנציבות.
  • תלונות שלא עוסקות בפגיעה במתלונן עצמו, אלא בנושאים יותר כלליים, וכן תלונות המוגשות בעילום שם, תועברנה לאגף הביקורת.
  • נציבות תלונות הציבור יכולה לדרוש מכל אדם או גוף לתת לה מידע ומסמכים שרלוונטיים לבירור התלונה.
  • לאחר בירור התלונה, נציבות תלונות הציבור יכולה לקבוע אם התלונה מוצדקת או לא. כמו כן, נציבות תלונות הציבור יכולה להפסיק את הבירור מסיבה אחרת שקבועה בחוק.
  • אם נציבות תלונות הציבור רואה שהתלונה מוצדקת, היא תודיע לפונה ולגוף שהתלונה מופנית כלפיו על כך. כמו כן, הנציבות יכולה לפנות לגוף עליו הוגשה התלונה ולהצביע על הצורך בתיקון הליקוי, הדרך לתיקונו, והמועד לביצוע התיקון.
  • אם נציבות תלונות הציבור רואה שהתלונה לא מוצדקת, היא תודיע לפונה ולגוף שהתלונה מופנית כלפיו על כך.
  • חלק מהתלונות מופנות להליך גישור, בהסכמת הצדדים. ראו מידע נוסף בהמשך.
  • לפרטים נוספים על אופן הטיפול בתלונות, ראו באתר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.
  • גישור בנציבות תלונות הציבור

    הגנה על חושפי שחיתות

    • מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור רשאי להוציא צווים שמטרתם היא להגן על עובדים בגוף ציבורי מבוקר ועל שוטרים או סוהרים שזכויותיהם נפגעו לאחר חשיפת מעשי שחיתות או הפרה חמורה של החוק או פגיעה חמורה בכללי המינהל תקין בגופים בהם עבדו.
    • תנאים למתן צו הגנה:
      • הפונה עובד בגוף שעליו הוגשה התלונה
      • הפונה חשפ/ה או סייע/ה לאחר לחשוף בתום לב ועל פי נהלים תקינים מעשי שחיתות, הפרה חמורה של החוק או פגיעה חמורה בכללי המינהל התקין בגוף שבו הוא/היא עובד/ת.
      • הפונה פעל/ה בתום לב ועל פי נהלים תקינים בחשיפת מעשי שחיתות, הפרה חמורה של החוק או פגיעה חמורה בכללי מינהל תקין בגוף שבו הוא/היא עובד/ת, או בסייעו/ה לאחר בחשיפתם.
      • הנציבות מצאה קשר סיבתי בין הפגיעה בפונה לבין חשיפת המעשים.
    • מבקר המדינה יכול לתת לפונה צו הגנה זמני או קבוע, או כל צו שיימצא לנכון ושבאפשרותו להגן על הפונה, לרבות צו לביטול פיטורים, צו למתן פיצוי כספי, או צו להעברת העובד למשרה אחרת בשירות מעסיקו.
    • למידע נוסף ראו באתר מבקר המדינה.

    כיצד מגישים תלונה לנציבות? דפי מידע בשפות שונות

    ראו גם

    גורמים מסייעים

    מוקדים ממשלתיים

    גורמי ממשל

    מקורות משפטיים ורשמיים

    פסקי דין

    חקיקה ונהלים