יום כיפור תשפ"ה חל ביום שבת י' בתשרי 12.10.2024
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות ליום הכיפורים
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

תקציר

דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שעות העבודה, שכר וחופשה במהלך יום הכיפורים וערב יום הכיפורים.

  • במקומות עבודה שבהם נהוגים הסדרים המיטבים יותר עם העובדים בהשוואה לדרישות החוק, יחולו הסדרים אלה.

ערב יום כיפור

שימו לב
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים יום חופש.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

עבודה בערב יום כיפור

  • ערב יום כיפור הוא יום עבודה מקוצר. צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים קובעים כי ערב יום הכיפורים יהיה יום עבודה בן 6 שעות, אך ישלמו בו שכר מלא.
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת יום הכיפורים.
  • בענף הפלסטיקה: בערב יום הכיפורים יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.
  • בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה: בערב יום כיפור יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא.
  • בענף הניקיון: עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב יום כיפור 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון.
  • בענף המלונאות עובדים בערב יום כיפור 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.
  • להרחבה בנושא עבודה בערבי חג.
  • להרחבה בנושא אורך יום העבודה.
  • עבודה בערב יום כיפור בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך יום כיפור.

חופשה בערב יום כיפור

  • ערב יום כיפור נחשב ליום בחירה.
  • המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור מועד זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.
  • לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב יום כיפור.
  • על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד עוד לא ניצל יותר מיום בחירה אחד (מלבד ערב יום כיפור) מאז תחילת השנה (מינואר).
  • למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
  • ככלל יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
דוגמה
  • ערב יום הכיפורים חל ביום ראשון.
  • אם עובד יצא מרצונו לחופשה בערב החג או שהמעסיק קבע כי בערב החג לא יעבדו כלל במקום העבודה, אזי לכל העובדים שייעדרו מהעבודה באותו יום ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו, והם יקבלו שכר רגיל עבור יום עבודה מלא.
  • במקומות עבודה רבים הסגורים בערב יום הכיפורים, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב יום כיפור, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

  • יום כיפור הוא אחד מהמועדים שבהם זכאי עובד להיעדר מעבודתו ולקבל שכר רגיל.
  • עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.
  • עובד שעתי/יומי-
    • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
    • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
    • עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על יום כיפור, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
דוגמה
עוזרת בית יהודיה שנעדרה מעבודתה בשל יום כיפור
  • עוזרת בית יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי שני.
  • בשנת 2020 (תשפ"א) יום כיפור חל ביום שני, והעובדת לא מגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא יבטל את יום העבודה או יוציא אותה לחופשה באותו יום על חשבון מכסת ימי החופשה.
  • אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום אחר באותו שבוע במקום ביום הקבוע, עליו לשלם לה שכר עבור היום שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום שני שבו נעדרה מהעבודה.
דוגמה
עובדת לא יהודייה שנעדרה מעבודתה אצל המעסיק בשל חג יהודי
  • אם המעסיק ביטל את יום עבודתה של עובדת שאינה יהודייה בשל חג יהודי, ייחשב הדבר כיום חופשה של העובדת.
  • אם יש לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים יש לנכות את היום הזה ממכסת ימי החופשה הצבורים שלה ולשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה.
  • אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, יש לשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה מבלי לנכות לה ימי חופשה שתצבור בעתיד.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית.

עבודה במהלך יום כיפור

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.
  • מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
  • בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד - בהיעדר הוכחה אחרת:
    • עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
    • גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.
    • כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.
שימו לב
אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהעובד הועסק מרצונו. אם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג. על יום מנוחה זה, הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה. הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

שעות נוספות

  • אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:
    • עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .
    • מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.
דוגמה
  • עובדת לפי שעות שהועסקה בחג זכאית עבור השעתיים הנוספות הראשונות לשכר בגובה 175% משכרה הרגיל (150% בגין עבודה בחג + 25% עבור השעות הנוספות). מהשעה הנוספת השלישית, היא זכאית לשכר בגובה 200% משכרה הרגיל (150% בגין העבודה בחג + 50% עבור השעות הנוספות).
  • אם העובדת הועסקה במהלך השבוע 40 שעות בשכר של 30 ש"ח לשעה, וביום שישי היה חג שבו עבדה 6 שעות, שכרה יחושב כך:
    • עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).
    • עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).
    • עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).

עבודה במוצאי החג

  • עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
דוגמה
עובד סיים לעבוד בערב החג בשעה 13:00. אם מוצאי החג חל למחרת בשעה 20:00, והוא מתחיל לעבוד מיד במוצאי החג, הוא נחשב כמי שעובד בחג וזכאי לגמול עבור העסקה בחג. זאת משום שלא חלפו 36 שעות מאז הפסקת עבודתו בערב החג. לכן, כל שעת עבודה במוצאי החג עד 01:00 אחר חצות, תזכה את העובד בגמול עבור העסקה בחג.

זכאות לסרב לעבוד בחג

  • עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
  • החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
  • הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
  • לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
  • חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.

חופשה "כפויה" במהלך תקופת החגים

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
  1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
  2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעביד, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה
המעסיק יכול לקבוע כי ביום שלישי (ערב החג) לא יעבדו כלל, ולכל העובדים ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו.
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.

תשלום שכר עבור יום החופשה ביום כיפור

  • עובד חודשי - עובד, המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.
  • עובד שעתי/יומי- זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג. להרחבה ראו זכותון עובדים שעתיים/יומיים.
  • להרחבה ראו דמי חגים.

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד אשר חל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם לעובד את יום המחלה שחל ביום החג, בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • עובד לא יהודי - לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. עובד לא יהודי אשר בחר כימי חג את חגי דתו ועובד במקום עבודה הסגור בחגים יהודיים, ימי החג ייחשבו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית. אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהא זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.
  • לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים