ועדת תכנון טיפול והערכה היא מסגרת רב מקצועית שפועלת כדי לאבחן ולגבש תוכנית טיפול עבור ילדים ובני נוער בסיכון
הוועדה מוסמכת להמליץ על המשך טיפול בקהילה או על שילוב הילד במסגרת חוץ-ביתית (כגון פנימייה או אומנה) ובמקביל לתת כלים וסיוע להוריו
להורה הביולוגי ולילד (בהתאם לגילו ומצבו), בעיקר במקרה של המלצה על אומנה, זכויות שונות כגון הכנה לקראת הדיון, קבלת הסברים ומידע, השתתפות בדיון, הסכמה או התנגדות להמלצות הוועדה
למידע רשמי ראו אתר משרד הרווחה

הוועדה לתכנון טיפול והערכה (בשמה הקודם: ועדת החלטה) מורכבת מצוות רב מקצועי ותפקידה העיקרי הוא לאבחן ולקבוע תוכניות טיפוליות לבני המשפחה ובדגש על ילדים ובני נוער בסיכון.

  • הדיון הראשון בעניינו של ילד יתקיים ברוב המקרים בהרכב רגיל של הוועדה, בעקבות פנייה של גורם מקצועי (עובד סוציאלי, פסיכולוג, יועץ חינוכי, רופא, אחות וכו').
  • במקרים מסוימים יתקיים דיון בהרכב חדש ומורחב, דיון בוועדה מחוזית ודיון בדרג ארצי.
  • התהליך להוצאת ילד מבית הוריו הביולוגיים בניגוד לרצונם, מתואר בתרשים הזרימה הבא (הערך המודגש בתרשים מציין את הערך הנוכחי):

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • ילדים ובני נוער (מגיל 18-0 ולעתים עד גיל 21) שנמצאים במצב סיכון ומתקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים:
    • הילד ממשיך להיות במצב סיכון וקיים חשש להתפתחותו, גם לאחר ניסיונות התערבות מצד העובד הסוציאלי המטפל במשפחה, כולל במקרה של ילד עם צרכים מיוחדים או מוגבלות.
    • הילד סובל מאלימות או הזנחה מתמשכת.
    • ילד שהוועדה קבעה עבורו תוכנית טיפול בעבר ונדרש דיון נוסף לצורך מעקב אחריה.
    • ילד שהוועדה קיימה דיון בעניינו בעבר, אך לא חלה התקדמות בהשגת היעדים שהוגדרו.
    • ילד שיש צורך בקביעת דרכי טיפול עבורו כקטין נזקק על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
    • נדרש מינוי אפוטרופוס לילד (ילד יתום וכו') או להכיר בילד כילד נטוש.
    • במצבים מיוחדים בהם אם נמצאת בהיריון וקיים חשש ממשי לגורל הילד העומד להיוולד, תתקיים ועדה טרם הלידה.
    • ילד עד גיל 12 השוהה מחוץ לבית הוריו, מבלי שהתקבלה החלטה במסגרת הוועדה.
    • ילד ששולב במסגרת חוץ-ביתית כלשהי וההחלטה על שילובו התקבלה במסגרת הוועדה ויש לדון בה שוב.
    • ילד שמועמד לחזור לבית הוריו הביולוגיים לאחר שהות במסגרת חוץ-ביתית.
    • ילד שעזב את המסגרת החוץ-ביתית (יתקיים דיון תוך 3 חודשים מהיום שעזב).
    • בוגר (מעל גיל 18) חסר עוגן משפחתי הזקוק להמשך תמיכה טיפולית שסיים את לימודיו בכיתה י"ב במסגרת חוץ-ביתית.

מטרות הוועדה ותפקידיה העיקריים

  • הערכת מצב הסיכון של הילד.
  • שיתוף ההורה והילד ביחס לדאגות ולקשיים שלהם.
  • בחינת הצרכים וזיהוי תחומי העזרה לילד ולמשפחתו, במגוון תחומים.
  • גיבוש תוכנית טיפול מתאימה וטובה לילד ולמשפחה הכוללת תוצאות רצויות ולוח זמנים לביצוע הפעולות, ככל הניתן, בהסכמה עם ההורה על דרך הטיפול.
  • בחינת מגוון אפשרויות של דרכי טיפול, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך, עבור ההורים ועבור הילד או הילדים במשפחה.
  • בניית תוכנית טיפול מתאימה וטובה, בהתאם לצורך להגן על הילד גם במצב שבו ההורה מתנגד, הילד מתנגד או שניהם מתנגדים.
  • מעקב אחרי יישום היעדים והפעולות שהוגדרו בתוכנית הטיפול והערכת תוצאות התוכנית.

הרכב הוועדה

  • הורי הילד והילד (בהתאם לגילו והתפתחותו).
  • יושב ראש הוועדה (עו"ס בכיר).
  • נציג מחלקת החינוך ברשות המקומית או במסגרת החינוכית.
  • העו"ס המטפל במשפחה.
  • נציג שירותי הבריאות - במידת הצורך (כגון: נציג טיפת חלב).
  • נציג השירות הפסיכולוגי - במידת הצורך.

הדיון בוועדה

  • בתחילת הדיון יוצגו מטרת ומבנה הדיון, המשתתפים, משך הדיון ודרכי ההתנהלות בו.
  • למשתתפים בדיון תוצג חובת שמירת הסודיות.
  • ההורים יוזמנו להציג את עמדתם ודאגותיהם לגבי מצב הילד ואת הצעותיהם להתמודדות עם הדאגות.
  • העו"ס המטפל יציג סיכום שיפורטו בו הסיבות שהובילו לקיום הדיון, המענים שהמשפחה קיבלה ותוצאותיהם.
  • הילד יספר על רגשותיו ורצונותיו - באופן ישיר או באמצעות גורם מטפל.
  • הדיון בוועדה יתייחס לנושאים:
    • הדאגות למצבו של הילד (ולעתים למצבם של ילדים נוספים במשפחה).
    • היכולות והמשאבים שעומדים לרשות המשפחה בהתמודדות עם הדאגות.
    • תחומים שבהם הילד וההורים זקוקים לעזרה.
    • יעדי הטיפול והתוצאות הרצויות.
    • התייחסות של הנוכחים בדיון לחלופות האפשריות של עזרה.
    • החלטה על תוכנית הטיפול.
  • יושב ראש הוועדה יכתיב או ירשום סיכום של עיקרי הדיון ויקריא אותו בפני המשתתפים.
  • תיעוד הדיון ותוכנית הטיפול יוצגו להורים על-ידי העו"ס המטפל בתוך 5 ימים ממועד הדיון בוועדה, ויועברו להם - אם יבקשו זאת.

דיון בוועדה בהרכב חדש ומורחב

  • ברוב המקרים, הוועדה תתכנס לדיון בהרכב רגיל.
  • במקרים הבאים, הוועדה תתכנס בהרכב חדש ומורחב:
    • ההורה או הילד לא משתפים פעולה עם העובד הסוציאלי המטפל במשפחה וקיימת דאגה משמעותית בנוגע למצב הסיכון של הילד.
    • ההורה או הילד (בהתאם לגילו ומצבו), לא מסכימים עם תוכנית הטיפול שהומלצה על-ידי הוועדה בהרכב הרגיל ולא הציעו תוכנית טיפול חלופית.
    • קיים קושי משמעותי ביישום תוכנית הטיפול שגובשה בוועדה בהרכב הרגיל והקושי נובע מהתנגדות ההורה או הילד וחוסר שיתוף פעולה מצידם.
    • הופעלו אמצעי חירום על-ידי עובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד) או נשקלת פנייה לבית משפט לצורך קבלת החלטה בנוגע לילד הנמצא במצב סכנה או שעלול להיות במצב סכנה.
    • ילד אשר קיימת החלטת בית משפט בנוגע לדרך הטיפול בו על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
    • על-פי בקשה של עובד סוציאלי לסדרי דין או וועדת תסקירים המתרשמים שהילד נפגע מעוצמת הסכסוך בין ההורים עדי כדי העמדתו בסיכון.
    • נשקלת האפשרות להפעלת חוק האימוץ.
    • נדרש מינוי אפוטרופוס לילד או הכרה בו כילד נטוש.
    • המשפחות המורחבות של הילד חלוקות ביניהן לגבי המקום המתאים להמשך הטיפול בילד יתום (כתוצאה מתאונת דרכים, רצח/גרימת מוות).
    • חוסר הסכמה בין אנשי הטיפול בוועדה בהרכב הרגיל.

דיון בוועדה מחוזית וארצית

  • במקרה של היעדר הסכמה בין אנשי הטיפול בוועדה בהרכב החדש והמורחב, יובא הדיון להכרעה בפני וועדה מחוזית, תוך 14 יום ממועד קיומה של הוועדה המקומית (בהרכב החדש והמורחב).
  • במקרה של אי-הסכמה בין אנשי הטיפול בוועדה המחוזית, יובא הדיון להכרעה של דרג ארצי.

ערר וערעור

  • ההורים והילדים (בהתאם לגילם ולמצבם) זכאים להגיש ערר לוועדת ערר, בעניינים טכניים בלבד הקשורים לעבודת הוועדה - בהרכב רגיל וגם בהרכב חדש ומורחב.
  • אם ועדה בהרכב חדש ומורחב המליצה על הוצאת הילד למסגרת חוץ ביתית (כגון אומנה) וההורה הביולוגי מתנגד, הוא רשאי להגיש בקשה לדיון נוסף בפני הוועדה המחוזית.

חשוב לדעת

ראו גם

גורמים מסייעים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים