לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בתביעה לשלום בית, וניתן להגיש אותה גם אם החל הליך בבית המשפט לענייני משפחה
אם בני הזוג הגיעו ביניהם להסכם שלום בית, יש לאשר את ההסכם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה לצורך קבלת תוקף של פסק דין
לא ניתן לאכוף הסכם או פסק דין לשלום בית, אך ניתן להטיל סנקציות על המפר
ההליך כרוך בתשלום אגרה
תקציר
תביעה לשלום בית היא תביעה המוגשת על ידי גבר או אישה יהודים לבית הדין הרבני, כדי שיסייע לבני הזוג לחזור למערכת יחסים תקינה כבעל ואישה.
- התביעה מתבררת בין בן זוג המעוניין לשוב לחיים משותפים לבין בן זוג שאינו מעוניין בכך.
- בתביעה מתבקש בית הדין להורות לצדדים לשוב לחיות כזוג נשוי (כולל חיי אישות), במטרה לנסות ולשקם את חיי הנישואין שלהם.
- ניתן להגיש את התביעה כהליך ביניים, גם לאחר שהחל ההליך בבית הדין הרבני, או כהליך ראשי.
- במקרים מסוימים בית הדין יכול לפסוק שלום בית גם אם לא הוגשה תביעה או בקשה מתאימה.
אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים
- נשים/גברים יהודים שמתקיימים לגביהם כל התנאים הבאים:
- הם אזרחי ישראל או תושביה.
- הם נישאו לבן זוג יהודי ואינם חיים עמו חיי נישואין תקינים.
- הם מעוניינים לשקם את חיי הנישואין, בעוד בן הזוג אינו מעוניין.
למי ואיך פונים
- לצורך הגשת תביעה לשלום בית יש לפנות לבית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של בני הזוג או מקום מגוריהם המשותף האחרון.
שלבי ההליך
הגשת התביעה
- אם התביעה מוגשת כהליך ראשי:
- יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או יחידת הסיוע שליד בתי הדין הרבני, לפני הגשת התביעה.
- רק במקרה שההליך ביחידת הסיוע לא הסתיים בהצלחה, ניתן להגיש את התביעה לבית הדין.
- אם התביעה מוגשת כהליך ביניים, אין צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך.
- התביעה מוגשת באמצעות מסמך קצר בו מפרט התובע את הסיבות בגללן יש להשיג שלום בית בין הצדדים.
- ניתן להגיש את התביעה גם על גבי טופס מוכן שנמצא בבית הדין הרבני.
- יש לצרף לתביעה צילום תעודת זהות של מגיש התביעה, כולל ספח.
- יש לשלם אגרה בגין הגשת התביעה.
- אם אין ביכולתו של הפונה לשלם את האגרה, באפשרותו להגיש עם התביעה בקשה לפטור מהתשלום ולצרף תצהיר ומסמכים רלוונטיים. בית המשפט רשאי לאשר למבקש פטור, מלא או חלקי, אם נוכח שאין ביכולתו לשלם את האגרה.
- כמו כן, בית המשפט רשאי במקרים מסוימים להורות על החזרת האגרה, כולה או חלקה.
הטיפול והדיון בתביעה
- לאחר מילוי הטפסים ייפתח תיק בבית הדין, ובני הזוג יוזמנו לדיון בפני בית הדין.
- אם קיים חשש כי אחד מבני הזוג עשוי להימלט מהארץ לקראת הדיון, בית הדין מוסמך להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ.
- הדיון בתביעה נערך במעמד שני הצדדים ובדלתיים סגורות, אינו פתוח לקהל הרחב וישנו איסור פרסום לגבי תוכנו.
- אם התביעה לשלום בית הוגשה במקביל לתביעת גירושין, לרוב יידון בית הדין בתביעות במאוחד.
- בדיון בית הדין שומע את הצדדים, דן בתביעה ונותן פסק דין שבו הוא מחליט אם התביעה מוצדקת. בפסק הדין יכול בית הדין להורות לצדדים לנסות לקיים שלום בית ביניהם.
- עם קבלת התביעה וחזרתם של הצדדים להתגורר יחדיו, זכאית האישה למזונות אישה ומדור, מאת הבעל.
- אם לאחר קבלת תביעת שלום בית, אחד הצדדים מסרב לקיים את פסק הדין, הצד השני יכול להגיש לבית הדין בקשה להכריז על הצד המתנגד כ"מורד/ת".
- הכרזת צד כ"מורד/ת" יכולה להאיץ את התהליך המשפטי של הגירושין (שכן היא מספקת עילת גירושין), ולהביא לסנקציות על אותו צד:
- כשהאישה מוכרזת כמורדת, הדבר עלול להביא לכך שיישללו ממנה מזונותיה וכתובתה.
- כשהגבר מוכרז כמורד, הוא עשוי להיות מחויב בתשלום כתובתה של האישה, מזונותיה וכפיית גט, בהתאם לבקשתה של האישה.
ערעור
- ערעור על פסק דין לשלום בית יש להגיש לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
- האמור תקף בין אם התביעה הוגשה בהליך ראשי ובין אם הוגשה כבקשה בהליך ביניים.
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
| שם | אתר | דוא"ל | טלפוןטל' |
|---|---|---|---|
| מענה ממשלתי מרכזי | אתר | דוא"ל | |
| שי"ל | אתר | פניה מקוונת |
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
- תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), תשנ"ו-1995 - תקנות 8, 9.
הרחבות ופרסומים
- משפחות בתהליך גירושין באתר משרד הרווחה
תודות
המידע המקורי בערך זה נכתב בשיתוף המרכז לקידום מעמד האשה - מרכז רקמן.