עובד פלסטיני המועסק כדין בישראל, שנעדר מעבודתו עקב פגיעה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה עשוי להיות זכאי למימון טיפולים רפואיים הנובעים מהפגיעה ולתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי שנועדו לפצותו על אובדן ההכנסה
דמי הפגיעה משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות ולא יעלו על 1,241.25 ₪ ליום, נכון ל-2024
מי שקיבל דמי פגיעה ונותר עם נכות, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

תקציר

שימו לב
  • המידע בדף זה אינו רלוונטי עבור:
    • עובדים פלסטינים המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות.
    • עובדים פלסטינים המועסקים ביישובים הישראלים ביהודה ושומרון.
  • עם זאת, עובדים פלסטינים המועסקים בישובים הישראלים ביהודה ושומרון מבוטחים גם הם בביטוח תאונות עבודה בביטוח הלאומי.
    • במקרה של תאונת עבודה, עובדים המועסקים בישובים הישראלים ביהודה ושומרון מופנים לבתי החולים ביהודה ושומרון ועליהם לשמור את הקבלות על ההוצאות הרפואיות הנובעות מהתאונה.
    • לאחר שיגישו תביעה לדמי פגיעה במוסד לביטוח לאומי בישראל ותביעתם תוכר כפגיעה מעבודה, יוכלו לקבל החזר על ההוצאות הרפואיות.

עובד פלסטיני המועסק בישראל כדין, שנפגע תוך כדי ועקב העבודה כתוצאה מתאונת עבודה, מחלת מקצוע או פגיעת מיקרוטראומה ואינו מסוגל לעבוד בעבודה המתאימה לו, עשוי להיות זכאי למימון טיפולים רפואיים הנובעים מהפגיעה ולתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי שנועדו לפצותו על אובדן ההכנסה.

  • טיפול ראשוני: עובדים פלסטינים שנפגעו בתאונת עבודה במהלך עבודתם בישראל, זכאים לקבל טיפול רפואי ראשוני ללא תשלום בחדרי המיון של בתי החולים בישראל.
  • טיפולי המשך, אשפוז בבתי חולים בישראל ותשלום דמי פגיעה: אם המוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה ישולמו לעובד טיפולי ההמשך עקב תאונת העבודה ודמי פגיעה לתקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה.
  • קצבת נכות או מענק נכות: מי שקיבלו דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ונותרו עם נכות בעקבות הפגיעה עשויים להיות זכאים לקצבת נכות או מענק נכות מעבודה.
  • תשלום לשאירים: אם עובד נפטר עקב פגיעה בעבודה, בני משפחתו עשויים להיות זכאים לקצבה חודשית. למידע נוסף ראו גמלת תלויים לבני משפחה של נפטר מפגיעה בעבודה.
  • התהליך לקבלת דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה מתואר בתרשים הזרימה הבא:
הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה
קבלת דמי פגיעה
הגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה
בדיקה על ידי ועדה רפואית
קביעת דרגת הנכות
אם התשובה חיובית, ראו גובה הקצבה/המענק
ערעור במידת הצורך
בנכות זמנית תיתכן זכאות לקצבה זמנית לנכה נזקק
ניתן לבקש דיון חדש אם חלה החמרה במצב הכלכלי או במצב הרפואי

מי זכאי?

  • עובד פלסטיני המועסק כדין בישראל, שמעסיקו שילם עבורו (או היה צריך לשלם עבורו) דמי ביטוח לאומי.
  • כדי שהעובד יהיה זכאי לדמי פגיעה, צריכים להתקיים כל התנאים הבאים:
    1. עקב פגיעה בעבודה העובד אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת, בהתאם לאישור רפואי.
    2. הוא לא עבד בתקופה המצוינת באישור הרפואי. מי שנקבע לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על-פי האישור הרפואי, זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות שבהן נעדר מעבודתו.

תהליך מימוש הזכות

  • כדי לקבל את הטיפול הרפואי, העובד צריך למסור טופס בל/250 בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה שמילא עבורו המעסיק ולצרף צילום תעודת הזהות של העובד.
  • עובדים פלסטינים, שאינם מתגוררים בישראל, מטופלים בדרך כלל באחד משולשת הסניפים הבאים של המוסד לביטוח לאומי: ירושלים, נתניה וחדרה . העובד צריך להגיש את טופס התביעה לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו.
  • אם אין לעובד טופס בל/250 חתום על-ידי המעסיק, העובד או נציג מטעמו יצטרך לשלם עבור הטיפול הרפואי או לחתום על טופס התחייבות, בהתאם למדיניות בית החולים.
  • על העובד לשמור על הקבלות, כדי שיוכל לקבל החזר על הוצאות הטיפולים הרפואיים הנובעים מהפגיעה אם יוכר כנפגע עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
  • באפשרות העובד למסור בדיעבד את טופס בל/250 חתום על ידי המעסיק.
  • לאחר שקיבל טיפול רפואי ראשוני, העובד צריך להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה ותשלום דמי פגיעה.
  • הגשת התביעה לאחר יותר משנה מיום הפגיעה עלולה לפגוע בזכאות לתשלום.
  • יש לצרף לתביעה את המסמכים הרפואיים שניתנו לעובד בעת הפנייה לטיפול הרפואי- "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" עם האבחנה הרפואית והתקופה שבה העובד אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, או דוח חדר מיון, או תעודה רפואית מבית חולים (לא כולל תעודה משירות רפואי פרטי - שר"פ).
  • אם התביעה תאושר והפגיעה תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה מעבודה:
    • על העובד לשלוח לקופת חולים כללית את הקבלות על התשלומים לטיפולים הרפואיים. אחרי שהקבלות ייבדקו, ההחזר על התשלומים יתבצע על-ידי שירותי בריאות כללית, בהתאם לתעריפי משרד הבריאות.
    • עבור התקופה שהעובד אינו מסוגל לעבוד בשל הפגיעה, המוסד לביטוח לאומי ישלם לו דמי פגיעה.
  • למידע נוסף על ההליך ראו הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה.

שיעור דמי הפגיעה

דמי פגיעה מופחתים

  • מבוטחים שנגרם להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאים לדמי פגיעה מופחתים.
  • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי, ולא יותר מ-8 שעות ליום.
דוגמה
עובדת נפגעה בעבודה ונקבע לה אי כושר עבודה חלקי, כך שעליה לעבוד 3 שעות ביום בלבד.
  • מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
  • העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).

משך התשלום של דמי הפגיעה לעובד

  • דמי הפגיעה ישולמו עבור התקופה שבה הנפגעים לא עבדו ולכל היותר עד ל-13 שבועות החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • יום הפגיעה: עבור יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה. המעסיק ישלם את שכרם של העובדים עבור יום זה.
  • היעדרות עד 12 יום:
    • לשכירים שנעדרו פחות מ-12 יום ישולמו דמי פגיעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.
    • יום ההיעדרות הראשון והשני שאחרי יום הפגיעה (שלא מקבלים עבורם דמי פגיעה) נחשבים לימי מחלה שמזכים את העובדים בדמי מחלה מהמעסיק. זאת בתנאי שהעובדים הציגו למעסיק תעודת מחלה ונותרו להם ימי מחלה צבורים. לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה בנושא זה מ-2011, ראו תעא (נצ') 3003-09‏ (פסקה 18) באתר נבו.
דוגמה
  • עובד שכיר נפגע בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדר בגלל הפגיעה עד ל-9 ביולי (סה"כ 9 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • עבור היעדרותו ביום הפגיעה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק.
  • יום ההיעדרות הראשון ויום ההיעדרות השני שאחרי יום התאונה יחשבו כימי מחלה וינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד.
  • על פי החוק, על יום המחלה הראשון העובד לא זכאי לשכר ועבור יום המחלה השני הוא זכאי לתשלום מהמעסיק בגובה 50% מהשכר היומי.
  • אם במקום עבודתו נהוג לשלם דמי מחלה מהיום הראשון להיעדרות, ישולמו לעובד דמי מחלה לפי הנוהג.
  • החל מ-4 ביולי (יום ההיעדרות השלישי אחרי יום התאונה) העובד יהיה זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 6 ימים, עד ל-9 ביולי.
  • היעדרות מעל 12 יום:
    • לשכירים שנעדרו מעל 12 ימים המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי פגיעה החל מהיום שאחרי יום הפגיעה (המעסיק ישלם להם את שכרם ביום הפגיעה).
    • המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה ששילם לעובדים עבור 12 הימים הראשונים (אלא אם מדובר במעסיקים של עובדים במשק בית שנפגעו בעבודה).
    • אם העובד/ת מועסק/ת אצל מספר מעסיקים, המוסד לביטוח לאומי יגבה את התשלום מכל מעסיק, בהתאם לחלקו היחסי בשכר העובד/ת מתוך הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד/ת אצל כל המעסיקים.
דוגמה
  • עובדת שכירה נפגעה בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדרה בגלל הפגיעה עד ל-15 ביולי (סה"כ 15 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • העובדת זכאית לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 14 ימים, החל מהיום שלמחרת יום התאונה (2 ביולי) ועד ל-15 ביולי.
  • בנוסף היא זכאית לתשלום מהמעסיק על היעדרותה ביום הפגיעה.
  • המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה ששילם לעובדת עבור 12 הימים הראשונים אחרי התאונה (מ-2 ביולי עד ל-13 ביולי).

אופן התשלום

  • דמי פגיעה ישולמו ישירות לחשבון הבנק של העובד, כפי שהוא מופיע בטופס התביעה.
  • מעסיקים שחתמו הסכם עם הביטוח הלאומי, יכולים לשלם דמי פגיעה לעובדיהם בשם המוסד לביטוח לאומי.
  • דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי חוק.
  • עובד שמעסיקו שילם לו דמי פגיעה לא יהיה זכאי לתשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי.

הגשת תביעה לקצבת נכות לנפגעי עבודה

תאונת עבודה וצבירת ותק לפיצויי פיטורים

  • סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
  • משמעות הדבר היא שאם עובד הועסק במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדר מהעבודה עקב תאונת עבודה, כך שבפועל עבד פחות משנה, ייחשב העובד (לצורך זכותו לפיצויי פיטורים) כאילו עבד שנה מלאה.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד במקום עבודה חדש בתחילת חודש ינואר 2017.
  • בחודש נובמבר נפגע בעבודה ונעדר מהעבודה במשך 2 חודשים.
  • לאחר שובו (באמצע ינואר 2018) פוטר מהעבודה עקב צמצומים.
  • העובד ייחשב כמי שעבד שנה במקום העבודה (למרות שבפועל עבד רק כ-10 חודשים בשל היעדרות בת חודשיים), ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
דוגמה
  • עובד עבד במשך 2 שנים אצל אותו מעסיק.
  • כ-3 חודשים לפני סוף השנה השנייה נעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
  • במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • עם חזרתו, פוטר מהעבודה.
  • סה"כ הועסק העובד במשך שנתיים, שמתוכן 3 חודשים נעדר מהעבודה והיה זכאי לדמי פגיעה.
  • מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שבעדה הוא זכאי לפיצויי הפיטורים.
  • כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.

פיטורים במהלך התקופה שמשולמים בה לעובד דמי פגיעה

  • ככלל מותר לפטר עובד שנפגע בתאונה ואינו יכול לבצע עוד את עבודתו.
  • עם זאת, פיטורי עובד במהלך התקופה שבה הוא מקבל דמי פגיעה עקב תאונת עבודה, כאשר טרם הוברר סופית אם יוכל לשוב ולבצע את עבודתו, הם פיטורים בחוסר תום לב המזכים את העובד בפיצויים.
  • ראו פסק דין בנושא זה.

חשוב לדעת

  • כתאונת עבודה תיחשב גם תאונה שאירעה בדרכו של העובד לעבודה ובחזרה ממנה, ובלבד שהפגיעה אירעה בישראל.
  • בזמן שעובד מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי המחלה הצבורים של העובד.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופירסומים