בן זוג של יולדת שנקבעה לה דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור מלא (75% או 100%) ושאינה מסוגלת לטפל בתינוק, עשוי להיות זכאי לתגמול בשיעור דמי לידה, אם הפסיק לעבוד כדי לטפל בתינוק
הזכאות רלוונטית, בהתאמה, גם לבת זוג של יולדת
תגמול זה משולם במקום דמי לידה ליולדת
בן/בת הזוג עשוי/ה להיות זכאי/ת גם לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי
תקציר
בן זוג של יולדת שנקבעה לה דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור מלא (75% או 100%) ועל-פי אישור רפואי אינה מסוגלת לטפל בתינוק שנולד להם, עשוי להיות זכאי לתגמול מיוחד אם הפסיק לעבוד כדי לטפל בתינוק. הזכאות רלוונטית גם לבת זוג של יולדת.
- סכום התגמול, המחושב בהתאם להכנסת בן הזוג, זהה לשיעור דמי לידה.
- התגמול משולם למשך תקופה של 15 שבועות.
- במקרים של לידה רב-עוברית (כאשר נולד יותר מילד אחד) או אשפוז ממושך של היולדת או של התינוק, התגמול ישולם לתקופה ארוכה יותר, בהתאם לכללי הזכאות של כל מקרה.
מי זכאי?
- התגמול ישולם לבן הזוג (בני זוג נשואים או ידועים בציבור), כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים:
- היולדת זכאית למענק לידה.
- ליולדת נקבעה דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור מלא (75% או 100%).
- בהתאם לחוות דעת רפואית, היולדת אינה מסוגלת לטפל בתינוק בשל נכותה.
- בן הזוג הוא עובד שכיר או עצמאי, שהפסיק את עבודתו לצורך הטיפול בתינוק.
- בן הזוג שילם כעצמאי, או שולמו מהכנסתו כשכיר, דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 חודשים, או 15 חודשים מתוך 22 חודשים, לפני היום שבו הפסיק את עבודתו לצורך הטיפול בתינוק.
- הזכאות רלוונטית, בהתאמה, גם לבנות זוג הרשומות כנשואות או מוכרות במוסד לביטוח לאומי כידועות בציבור.
תהליך מימוש הזכות
- יש להגיש תביעה בתוך 12 חודשים מיום הלידה.
- מגישים את התביעה על גבי טופס תביעה לתשלום תגמול מיוחד לבן זוג ליולדת נכה.
- יש לצרף לטופס אישור מרופא על אי יכולתה של האישה לטפל בתינוק שילדה.
- ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון, או בדואר, בפקס או בתיבת השירות של סניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב.
ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי
- מי שלא מרוצים מהחלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות יכולים להגיש ערעור לבית הדין לעבודה - בתוך 12 חודשים.
- אפשר לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
- אם התביעה נדחתה, אפשר גם לבקש במקרים מסוימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה.
- למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.
שיעור התגמול
- התגמול יחושב בהתאם לסכום דמי לידה ליום (ולא יפחת מ-125 ₪ ליום, נכון לשנת 2024):
- שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה ההכנסה מעבודה שלפיה שולמו דמי ביטוח לאומי, ועד לסכום המקסימלי של 1,655 ₪ ליום, נכון לשנת 2024. לשיעורי הסכום המקסימלי בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
עובד/ת שכיר/ה
- לעובד/ת שכיר/ה דמי הלידה ליום מחושבים על-פי שכר הברוטו של העובד/ת (שלפיו שולמו דמי ביטוח) ב-3 החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-90, או על-פי שכר הברוטו ב-6 החודשים שקדמו לאותו יום לחלק ב-180 (לפי הגבוה מביניהם ועד לתקרה שנקבעה).
- תשלומים המשולמים לעובד/ת פעם בשנה, כגון: דמי הבראה, תוספת ביגוד, בונוסים וכו' יחולקו ל–12 חודשים (או למספר חודשי העסקה של העובד/ת) ויצורפו באופן יחסי לשכר החודשי שישמש בסיס לחישוב דמי הלידה.
- אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה חלה הפחתה זמנית בשכר העובד/ת מסיבות שלא תלויות בעובדת (למשל בגין שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה ללא תשלום), יחושבו דמי הלידה על בסיס השכר שהיה משולם לולא ההפחתה. על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי דמי הלידה יחושבו בתוספת השלמת ימי היעדרות גם בשל חופשה ללא תשלום של עד חודש ימים, כאשר החופשה היא מבחירתה של העובדת.
- אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה העובד/ת קיבל/ה תשלום נוסף (תשלום שכר בנוסף לשכר הרגיל, כולל בונוס או מענק השתתפות ברווחי המעסיק ולא כולל הפרשים):
- תשלום נוסף בשיעור הנמוך מ-1,470.01 ₪ (25% משכר המינימום) יחושב במלואו כחלק מהשכר החודשי בחודש שבו שולם.
- תשלום נוסף בשיעור של 1,470.01 ₪ או יותר יתפרס לצורך החישוב על פני 12 החודשים שהעובד/ת עבד/ה בהם (חודש התשלום ו-11 החודשים שקדמו לו), או פחות מכך, אם היו חודשים מלאים שהעובד/ת לא עבד/ה בהם.
שכיר/ה שמועסק/ת במספר מקומות עבודה
- לשכיר/ה שמועסק/ת במקביל במספר מקומות עבודה דמי הלידה ליום יחושבו על סמך השכר הכולל (ברוטו) מכל המקומות, לפי הגבוה מבין אלה (ולא יותר מ-1,655 ₪ ליום):
- השכר הכולל ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-90
- השכר הכולל ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-180
עובד/ת עצמאי/ת
- לעובד/ת עצמאי/ת דמי הלידה מחושבים ב-2 שלבים:
- בשלב הראשון יחושבו דמי הלידה על-פי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח עבור 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד, או ב-3 החודשים שבתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לפי הגבוהה מביניהן, ושעל פיה שילם/ה העובד/ת את המקדמות למוסד לביטוח לאומי. סכום זה ישולם במהלך חופשת הלידה.
- בשלב השני ולאחר קבלת השומה הסופית ממס הכנסה, יחושבו דמי הלידה שוב לפי השומה של שנת הלידה או לפי השומה של השנה הקודמת (לפי הגבוהה מביניהן).
עובדים שהם גם שכירים וגם עצמאים
- למי שהם גם שכירים וגם עצמאים דמי הלידה ישולמו על-פי שתי הכנסותיהם כפי שפורט לפני כן (עד לסכום המקסימלי ליום), בתנאי שצברו תקופות אכשרה בכל אחת מעבודותיהם (בעבודתם כשכירים וגם בעבודתם כעצמאים).
ניכויים מדמי הלידה
- מסכום דמי הלידה מנוכים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על פי השיעורים שנקבעו בחוק. המוסד לביטוח לאומי רשאי לנכות מדמי הלידה של עובדים עצמאים סכום חוב שהם חייבים לו.
- כמו כן מנוכה מהתשלום מס הכנסה.
- מי שיש להם אישור להטבה במס הכנסה (כגון נקודות זיכוי), יצרפו אותו לתביעה שהם מגישים לדמי לידה.
- אם שנת המס הסתיימה ניתן להגיש בקשה להחזר מס הכנסה. למידע נוסף לחצו כאן.
חשוב לדעת
- תגמול זה משולם במקום דמי לידה ליולדת.
- בן/בת הזוג עשוי/ה להיות זכאי/ת גם לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה.
- יולדת עם נכות עשויה להיות זכאית לתשלום דמי לידה במקביל לקבלת קצבת נכות כללית, אם היא עונה על כל תנאי הזכאות.
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק הביטוח הלאומי - סעיף 62א
- תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), תשל"ג-1973
- חוזר המוסד לביטוח לאומי מס' 1446 - תגמול מיוחד וקצבה מיוחדת ליולדת נכה או לבן זוגה - סעיף 62 א' לחוק